פריט ידע סיכום המפגש השני

פריט ידע סיכום המפגש השני

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לאחר שבועיים של הפסקה התקיים ב-2 במאי מפגש מספר 2 במסגרת הסדנה.

המפגש היה מורכב משלושה חלקים מרכזיים (חלק מהדברים מצונזרים עקב רישומם באינטנרט):

מלחמת לבנון השניה

מלחמת לבנון השנייה עדיין נחקרת בידי ועדת וינוגרד ונחקרה במהלך השנה האחרונה ע"י ועדות וצוותים שונים במערכים השונים בצה"ל. הטעות המערכתית הגדולה ביותר והנפוצה ביותר בפי הציבור הינה התפיסה כי פקודות שהועברו מהמטכ"ל לא תורגמו כראוי לדרגים הטקטיים.

הפתעה בסיסית והפתעה מצבית

באחד מן הימים חזר וובסטר לביתו מוקדם מן הרגיל (ע"פ הסיפור המקורי בשעה שלוש בצהריים לעומת שבע בצהריים כהרגלו). כשהגיע הבייתה מצא את אשתו במיטה עם גבר אחר. האישה הגיבה במהרה: "הפתעת אותי", אך מיידית ענה וובסטר: "אבל את הדהמת אותי".

סיפור זה הינו דוגמא מצוינת להבדל בין הפתעה בסיסית להפתעה מצבית. ההפתעה המצבית, המתארת את מצב האישה, מסבירה כי ידעה האישה על האפשרות שוובסטר יתפוס אותה בעת הבגידה אך לא ציפתה לזה כרגע. מכאן האישה מופתעת מהמצב בו היא נמצאת כרגע. למעשה במידה והיה לאישה "קצין התרעה" אשר היה בוחן את התנהלות וובסטר ומתריע כאשר הוא חוזר לביתו היא לא הייתה נתפסת כלל.

לעומת זאת, הפתעת וובסטר הינה הפתעה בסיסית. הוא אינו ציפה לבגידה זו מצד אשתו. במידה והיה לו "קצין התרעה" (או קצינת התרעה בשביל הבנות) עדיין היה מגיע לאותה תוצאה, שהרי לא היה מבקש מ"קצין ההתרעה" לבדוק ולחפש מידע על אשתו. למעשה כל תפיסת המציאות שלו נתלשה מתחת לרגליו.

מהו טרור?

((נלקח מויקיפדיה))

פעולת טרור, כפי שמשתמע מהמובן המקורי של המילה- פחד, חרדה, אימה, נועדה לזרוע אימה ופחד בקרב הציבור המותקף ולגרום לו לדמורליזציה, ולעתים מבוצעת גם כפעולת נקמה במעגל דמים של אלימות. חלק ניכר מנשק הטרור הוא הפרסום הרב שפעילותו מקבלת בציבור, באמצעות התקשורת האלקטרונית והמודפסת.

מקובל להגדיר "פעולות טרור" כאלו שבהן יש ניסיון מכוון לרצח של אזרחים, בשביל להשיג מטרה לאומית, פוליטית או דתית. פעולות הפחדה גרידא - אם הן אינן אלימות - אינן נחשבות לטרור, וכך גם פעולות של ונדליזם קל (בניגוד לפעולות חבלה), המיועדות לפגיעה קלה ברכוש בלבד ולא בבני אדם.

פעולות טרור בדרך כלל אינן ממוקדות, כלומר אינן מכוונות כלפי אדם מסוים אלא כלפי אוכלוסייה שלמה - הטרוריסט אינו מייחס חשיבות לזהותם של קורבנותיו. רצח של אדם מסוים, גם אם הוא מבוצע בידי ארגוני טרור או בשיטות של טרור, נחשב כרצח פוליטי ולא כפעולת טרור. כך, למשל, רציחותיהם של ג'ון פ' קנדי, יצחק רבין ורחבעם זאבי אינן מעשה טרור (אם כי במקרה האחרון היו המבצעים חברים בארגון טרור).

כמו כן, פעולות טרור מבוצעות כמעט תמיד בשיטות של לוחמה זעירה ומורכבות ממבצעים שמוגבלים בהיקפם. אפיון זה הפך במידה רבה לחלק מההגדרה של "פעולת טרור". כך, פעולות צבאיות רחבות היקף שבהן מתבצע רצח מכוון של אזרחים מוגדרות כפשע מלחמה או כפשע נגד האנושות אך לא מקובל לכנותן פעולות טרור. מסיבה זו לא מקובל לכלול מדינות או צבאות בקטגוריה של ארגוני טרור, גם אם הם מבצעים פשעי מלחמה (ראו גם 'המחלוקת על ההגדרה', להלן). עם זאת, מדינה יכולה להיות מעורבת בטרור, אם היא מפעילה, מעודדת או מממנת ארגוני טרור או סוכנים חשאיים המבצעים פעולות טרור מטעמה.

החיץ המבדיל בין פעולות גרילה לבין טרור הוא שלוחמת גרילה מכוונת רק (או בעיקר) כנגד כוחות הצבא של הצד השני ולא כנגד אזרחים לא חמושים. בין הדוגמאות ללוחמת גרילה שאינה טרור ניתן לראות את הפרטיזנים שפעלו כנגד הצבאות הנאצים ובעלי בריתם, ואת לוחמי הויאט-קונג שפעלו נגד האמריקנים במלחמת וייטנאם. ארגוני טרור מנסים מדי פעם להידמות לארגוני גרילה, בכך שהם מבצעים פעולות כנגד צבא האויב, אך עיקר פעילותם מכוונת כנגד מטרות אזרחיות.

טרוריסט הוא אדם המעורב בתכנון וביצוע פעולות טרור (או בניסיון לבצע פעולות כאלו).

יש לציין כי במקרים רבים, הממשלות נגדן פועלים ארגונים כאלה אינן מכירות בהבדל האמור בין "טרור" ו"גרילה" ומגדירות את הארגונים הפועלים נגדן כ"ארגוני טרור" בלי קשר אם פעולותיהם מכוונות נגד אזרחים או נגד חיילים. כך למשל, מדינת ישראל מגדירה כ"פיגוע טרור" כל פעולה חמושה המבוצעת נגדה ע"י ארגונים פלסטינים או לבנוניים, בלי קשר אם הנפגעים הישראלים היו אזרחים או חיילים. מי שירה בחיילי צה"ל חמושים במהלך פעולה היכולה להחשב כקרב לכל דבר עשוי, אם יתפס, להישפט בבית דין צבאי ישראלי על פי אותו סעיף אישום ולזכות לאותו עונש כמו מי שירה באזרחים בלתי חמושים. בדומה לכך, שלטונות המנדט הבריטי הגדירו כ"טרורוריסטים" את חברי המחתרות היהודיות שפגעו בחיילים בריטים וגם הנאצים הגדירו את הפרטיזנים כולם כטרוריסטים, גם כאשר פעולתם היתה מכוונת בעיקרה נגד חיילים גרמנים. בשל האמור לעיל נוטים חברי הארגונים בהם מדובר - אשר לעולם אינן מגדירים עצמם כ"טרוריסטים" - לטעון כי המלה "טרוריסט" אינה אלא כינוי גנאי שבו משתמשות ממשלות לתיאור ארגונים חמושים שאינם ממשלות.



ככלל, רוב העולם המערבי רואה כיום את פעולות ה-11 בספטמבר כפיגוע הטרור הגדול ביותר בהיסטוריה.

למרות זאת, התפיסה עצמה של מהות הטרור הינה שנויה במחלוקת. כדוגמא לכך ניתן לראות את הפצצת הירושימה ונגאסקי אשר על פי חלק מהאנשים נתפסת כפיגוע טרור בעוד שעל ידי אחרים כצעד מלחמה לגיטימי. מכאן אנו למדים שכל ניסיון הגדרת אירוע כטרוריסטי או לגיטימי נובע מהקונצנזוס.

נקודות להתבוננות בנושא הטרור