פריט ידע ההשראה מקהיליית המודיעין של ארה"ב

פריט ידע ההשראה מקהיליית המודיעין של ארה"ב

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נציג מספר תהליכים והלכי רוח מעצבים בקהילת המודיעין האמריקאית, כפי שהתרחשו בתהליך התגבשותה ועד היום. ככלל, ניתן להצביע על קווי דימיון רבים בין הדיונים המרכזיים שהעסיקו את קהילת המודיעין האמריקאית בחלוף השנים לסוגיות שהצגנו כאן ביחס לתפישת המודיעין, ומטרתנו להציג את אופן ההתמודדות בו הם בחרו. לקהילת המודיעין האמריקאית השפעה רבה על אופי התעצבותה של קהילת המודיעין הישראלית ולפיכך בחרנו להרחיב לגביה. אין המטרה להציג סקירה היסטורית של התגבשות המודיעין האמריקאי, אלא לברור את עיקרי הדברים הנוגעים לעניינינו. הקרקע לנתונים המפורטים כאן לקוחה בעיקרה מעבודת הדוקטורט של עמוס גרנית ("אפיסטמולוגיות מלחמתיות: ידע, מודיעין ומערכות צבאיות", מרץ 2004) ומחומר גלוי באתרי קהילת המודיעין האמריקאית (חלק מהקישורים לאלו מופיעים בהמשך).

השפעת המהפכה בעניינים הצבאיים (RMA) על השיח המודיעיני

שנות ה-80' של המאה הקודמת עמדו בסימן התהוותה של מערכת מושגית חדשה בתפישה הבטחונית האמריקאית, על רקע הכניסה ל"עידן המידע", ובראשה מושג "המערכה הרב מימדית" (Air-Land Battle). את סיום הבשלתו של תהליך הכניסה לעידן המידע ניתן לראות בתקנון של שנת 1996 FM-100-6: Information Operation בלב התקנון נמצא רעיון "עליונות המידע" (Information Dominance), ועל מנת להדגימו נעשה שימוש נרחב במושגים חדשים (או בעלי משמעות חדשה) שבראשם "הבנת הקרב" (Battlefield Visualization) ו"ערנות מצבית" (Situational Awareness). בתוך עולם המושגים החדש מפרט התקנון כיצד ניתן לקשור בין השגת עליונות על האויב בתחומי הידע והידיעה להכרעת המערכה. רעיון מרכזי נוסף בהקשר הזה הוא רעיון מה-OODA Loop (Observation, Orientation, Decision, Action) – מחזור התצפית, התמצאות, החלטה, פעולה. זוהי יצירתו של ההוגה הצבאי גו'ן בויד אשר משמשת בשפה הצבאית האמריקאית מאז תחילת המהפכה בשנות ה-70-80.

רובד משמעותי במהפכה התפישתית האמריקאית של העשורים האחרונים נוגע להתפתחותה של חשיבה מערכתית ואמנות מערכתית, גישות אשר באו לידי ביטוי בתקנוני הצבא (כגון התקנון משנת 1986 התקנון משנת 1993 ואוחריהם). אלא, שבחינה של המושגים בהם נעשה שימוש בתקנונים אלו (ובמיוחד בתקנוני חיל הנחתים) מעלה תמונה של בלבול כללי הקיים סביב תפישה מהפכנית זו. על אף החלחול של השיח המערכתי הרי שלא נזנחו כליל תפישות מודיעיניות אחרות המנוגדות לתפישה המערכתית (בה נעסוק בהרחבה בהמשך). כך, נוכל למצוא בתקנון של 1986 את הציטוט הבא: "…operational intelligence must attempt to probe the mind of the enemy commander. It must see the theatre through his eyes…". גם בחינה של השפה הרישמית במרחב המודיעין האמריקאי העכשווי מעלה את הרעיונות המוכרים של מעגל המודיעין, החתירה להתרעה, מודל פס הייצור, ההפרדה הבדלנית בין הידיעה לפעולה וכו'. כדוגמא לשיח זה ראו את תקציר דיון "השולחן העגול" אודות יחסי היצרן-צרכן שנתיים לאחר הפתעת פיגועי ה-9/11 בין אנשי המודיעין לקובעי המדיניות, שנערך בחסות המרכז ללימודי המודיעין של ה-CIA מספטמבר 1993.


(הקורא המתעניין מוזמן לעיין גם ב-NATIONAL SECURITY ACT OF 1947,Center of Studies of Intelligence publications ,Central Intelligence Agency - CIA,National Security Agency - NSA,The National Geospatial Intelligence Agency - NGA).


המשך לההשפעה של תפישות המחקר המזרחני האקדמי על השקפת העולם המודיעינית הישראלית


בחזרה לדף הולדתו של המחקר המודיעיני


בחזרה לדף שורשיה של תפישת המודיעין המסורתית