יצירת כלים ותהליכי למידה לפיתוח ידע אודות היריב – סדנא התנסותית לרמ"דים
גבולות הדיון ומסגרתו
אחד התפקידים המרכזיים של אמ"ן הינו פיתוח ידע אודות היריב והסביבה. הגורמים המרכזיים המובילים תחום זה הינם גופי המחקר (בעיקר בפיקודים ובחט"מ) והגורמים המחקריים ביחידות האיסוף (7143, 9910 ועוד). מסמך זה וכן סדנא זו מתוחמים לתחום עיסוק זה (תחום זה הינו נדבך מסויים בלבד בפרוייקט המודיעיני הכללי ואיננו מתיימרים להקיף את כלל התחומים).
ביחס לתחום זה, קיימות ומוכרות באמ"ן שתי סביבות תפקודיות מובהקות; האחת, הסביבה התוכנית-מקצועית (מומחי התוכן/דרגי עבודה) אשר עיקר עיסוקה בעיבוד המידע המודיעיני (מדובר בדרך כלל בחוקרים זוטרים, קב"רים, רח"לים וכו'). השניה, הינה הסביבה המערכתית, הנמנים עליה הם המפקדים הבכירים באמ"ן, השותפים בשיח מערכתי (עם האופרטור, המטכ"ל, הדרג המדיני וכו') ומעצבים את העשייה המודיעינית (קמ"ני פיקוד, רז"רים, מפמ"רים, מפקדי יחידות/מערכים). לפי תיאור זה, לא קיימת סביבת ביניים נוספת (בעלת מאפיינים יחודיים והגיון עצמאי) - סביבת הרמ"דים, ומקובל לתפוש את הרמ"ד כמומחה תוכן (מעין חוקר בכיר ומנוסה) אשר נדרש לספק את תמונת המודיעין (לטובת הסביבה המערכתית), ולמעשה תפקידו וזהותו הינם מתיחה של סביבת הידע התוכני.
טענתנו הינה שיש ליצור (ובמקרים מסוימים כבר החלה להתפתח באופן חלקי) סביבה תפקודית נוספת בעלת מאפיינים יחודיים והגיון קונספטואלי משלה - סביבת הרמ"דים. היום מרבית תפקידי הרמ"ד הינם כאמור תוצאתיים לשתי הסביבות המוכרות (המערכתית והמקצועית - תוכנית) ולפיכך תהליכי פיתוח הידע אשר מחוללים על ידי הרמ"דים הינם חלקיים ומוגבלים. לטענתנו, סביבת הרמ"דים יכולה להעשיר את השיח המודיעיני המערכתי באמצעות פיתוח ידע רלוונטי שיהוה בסיס לאותו שיח מערכתי (בין השאר באמצעות בחינת גישות מתקדמות לפיתוח יידע לעולם המודיעיני) וביכולתה לנהל ולהוביל את פיתוח הידע התוכני באופן מיטבי ולא רק כמומחי התוכן הטובים ביותר.
היכולת של סביבת הרמ"דים לבצע את תפקודם באופן מיטבי מותנית במפקדיהם הבכירים (אשר מתפקדים בסביבה המערכתית) ובדרך בה אותם מפקדים בכירים מעצבים את העשייה המודיעינית. טענתנו בדבר יכולתם של הרמ"דים לשפר ולשכלל את פיתוח הידע אודות היריב והסביבה אינה מכחישה את הצורך בעיצוב והובלת העשייה ע"י מפקדיהם, אלא גורסת כי כאשר מעוצב תהליך מודיעיני מערכתי על ידי אותם מפקדים, פיתוח של מאפייני העשייה בסביבת הרמ"דים יאפשר ליצור שיח מודיעיני פנימי שאינו מוגבל לכך שהסביבה התוכנית - מקצועית תזריק "עובדות" מודיעיניות לטובת השיח המערכתי (באמצעות ידיעות, נתונים ולקטים המתארים באופנים שונים את תמונת המודיעין) אלא תשכלל את היכולת לקיים דיון ברעיונות ובידע מודיעיני אופרטיבי.
הגדרת הבעיה והצורך ליצירת סביבה ייחודית נוספת
הגישה המערכתית מובילה שינויים רבים ומגוונים בעשיה המודיעינית באמ"ן ומשפיעה בצורה משמעותית על תהליכי הלמידה ופיתוח הידע באמ"ן. לטענתנו, הבידול הקיים היום בין הסביבה המערכתית לסביבה המקצועית - תוכנית גורם לכך שהשיח המערכתי חסר פיתוח ידע מודיעיני רלוונטי אשר יכול לסייע לו. אותו פיתוח ידע מודיעיני אינו יכול להתבצע ברמת המפקדים הבכירים בלבד, וכן ישנם דרכים ושיטות שחלקם מתפתח בסביבה האזרחית (כגון הויקי והבלוג) אשר אימוצם ופיתוחם באמצעות סביבת הרמ"דים יכול להביא לפיתוח ידע מודיעיני מסוג חדש אשר ישרת באופן רלוונטי יותר את הסביבה המערכתית.
הצורך ליצור דווקא את סביבת הרמ"דים הינה לאור היותם מצד אחד מכוויני ומנהלי העשייה המודיעינית התוכנית - מקצועית ומן מצד השני מפתחי הידע המודיעיני המשרת את הסביבה המערכתית. מבחינות מסויימות ניתן להתבונן על הרמ"ד כמי שנמצא "רגל פה ורגל שם" ולפיכך הוא נדרש לבצע תהליכי פיתוח ידע אשר יגשרו ויחברו בין הפערים הקונספטואליים בין שני הקצוות.
המציאות היום, לרוב, הינה כי הרמ"דים נמצאים בסביבה התוכנית - מקצועית ונדרשים להיות מומחי התוכן בתחומם. מאידך, הגיונות למידה ותחומי ידע הרלוונטיים למפקדים הבכירים בסביבה המערכתית אינם רלוונטים לרמ"דים אשר אינם שותפים בשיח ואינם פועלים בסביבה המערכתית. דווקא יצירת אותה סביבה ייחודית תאפשר לפתח ידע אשר יגשר בין הסביבות ויחבר ביניהן.
ההצבעה על סוג היידע שיכול להתפתח בסביבה זו הינה תוצר אפשרי של סדנת הלמידה אותה אנו מתכוונים לקיים בחודשים הקרובים.
המצב היום הינו כאמור כי הרמ"דים חיים בין שני עולמות אבל אין להם עולם תוכן משלהם. תפקידה המרכזי של הסדנא הינו ליצור את עולם התוכן הזה באמצעות התנסויות ותוך אימוץ פרקטיקות מתקדמות של פיתוח יידע. למרות שעולם התוכן של הרמ"דים אינו מנוסח, הרי ללא "קצות חוט" או ניצנים של עשייה ברמת הרמ"דים לא ניתן היה לקיים סדנא. הכוונה היא להצביע על ניצנים אלה כבסיס ללמידה ולפיתוח באמצעות התנסות של קבוצת רמ"דים אשר באים מהעולם המודיעיני המחקרי-איסופי.
מדוע דווקא הרמ"דים?
הצורך ליצור דווקא את הרמ"דים כסביבה נוספת (ולא את הרח"לים מצד אחד והרע"נים מן הצד השני) הינה לאור מספר מאפיינים יחודיים של סביבה זו:
א. ניתן לאפיין את הרמ"דים כמי שנמצאים באופן המובהק ביותר "רגל פה ורגל שם" (ביחס לסביבה המערכתית והסביבה המקצועית - תוכנית).
ב. מיקומם של הרח"לים, מאפייני עיסוקם ונסיונם אינם מאפשרים להם להיות הסביבה המתאימה ליצור כלים ולפתח תהליכי למידה. יתרה מזאת, מאפייניה הבסיסיים של סביבתם הינם עיבוד מידע ולא פיתוח ויצירת ידע קונספטואלי.
ג. הרע"נים מן הצד השני, נמצאים כאשר זיקתם המרכזית הינה לסביבה המערכתית והם מנותקים יחסית מתהליכי עיבוד המידע וניהול הסביבה המקצועית - תוכנית. חלק מרכזי מזמנם נשאב לטובת עבודה מול "גורמי חוץ" (הן מודיעיניים והן מבצעיים) ולכן הם אינם הסביבה אשר יכולה להוות את המוקד ליצירת כלים ופיתוח ידע רלוונטי באמצעות הידע התוכני. הרע"נים נדרשים להיות מעורבים בעיצוב השיח המודיעיני (לצד מפקדיהם הבכירים) וללא מעורבותם בעיצוב השיח המודיעיני לא ניתן יהיה לפתח ידע באמצעות סביבת הרמ"דים, אך הם אינם מהווים את המוקד לאותם תהליכים ליצירת ופיתוח ידע.
ד. הרמ"דים, נמצאים כאמור "רגל פה ורגל שם". מוקד עיסוקם וזמנם של הרמ"דים מושקע ומכוון לניהול ופיתוח הסביבה המקצועית - תוכנית, הם בעלי ניסיון של מספר תפקידים באותה סביבה תוכנית. בניגוד לרע"נים, עיסוקם של הרמ"דים הינו בעיקר מול הגורמים התוכניים במדור שלהם ובמדורים עימם נדרש שיתוף פעולה ולא מול "גורמי חוץ". לאור כל זאת, אנו רואים דווקא ברמ"דים כאלו אשר עימם יש ליצור סביבה ייחודית בין הסביבה המערכתית והסביבה המקצועית - תוכנית.
מאפייני הסדנא - רעיון מרכזי
שם הסדנא
יצירת כלים ותהליכי למידה לפיתוח ידע אודות היריב – סדנא התנסותית לרמ"דים
רעיון מרכזי
הרעיון המרכזי של הסדנא הינו ליצור סביבה בעלת מאפיינים יחודיים לרמ"דים האמונים על פיתוח ידע אודות היריב והסביבה באמצעות קבוצת למידה אשר תבחן גישות מתקדמות לפיתוח ידע מודיעיני. קבוצה זו תתבסס על אנשים מסביבת הרמ"דים בחלקים הרלוונטים במודיעין חלקם מנבחרת המצוינות וחלקם ממספר מקומות בחיל. הקבוצה תבצע התנסויות בפיתוח ידע בשיטות ובכלים שונים, ותנסה ללמוד מכך על הרלוונטיות של כלים אלה לסביבה הייחודית של הרמ"דים לטובת יצירת הסביבה ושכלול העשייה המודיעינית.
שלבי הסדנא
הסדנא בנויה משני שלבים מרכזיים. הראשון – יצירת מסגרת ובסיס לדיון ומתן כלים ראשוניים להמשך הלמידה, והשני – למידה משותפת באמצעות התנסויות לטובת יצירת הסביבה הייחודית של הרמ"דים והידע הנדרש לטובתה.
כללי
על השיטות מתקדמות לפיתוח ידע: ויקי, בלוג... ומימוש שלהם העולם המודיעיני הכלים והפרקטקטיות החדשים אותם ננסה לבחון ולהתנסות הינם ויקי (פיתוח יידע קבוצתי) ובלוג (פיתוח ידע אישי). ... כאן יבוא פירוט אודות הרעיונות המרכזיים והשונות בין שני הכלים/פרקטיקות.
הרעיון של ימי למידה והדרכים כיצד לעצב ימים כאלה הינו נושא מרכזי אשר ילמד בסדנא אולם לא באופן מפורש, כלומר משתתפי הסדנא יחוו, כך ניתן לקוות, למידה משמעותית ובסופה של הסדנא ידרשו לאופן בו עוצבו ימי הלמידה וכיצד הדבר איפשר למידה ופיתוח יידע.
מתכונת: יום למידה אחת לשבועיים, כולל מפגשים בין המפגשים באמצעות למידה מרחוק (באינטרנט – בחומרים שאינן מסווגים, ובענן המידע)
מבנה הסדנא - עיצוב כללי
פתיחה
ניתוח אירוע של המקהל – יוצא מהכלל או מעיד על הכלל?, יתכן שכדאי דווקא לפתוח (ה-20 ביוני?) עם ניתוח אירוע של המקהל לספר על הקבוצה, על הלמידה, על התכנים ועם סיכום של שרון שמתיחס לרלוונטיות של היידע שנוצר. בסיכומו של יום זה ניתן יהיה לשאול - האם סוג כזה של פיתוח יידע ניתן היה לצפות שיתפתח בענן המידע, בין המערכים באמ"ן וכו'...
במסגרת שלב זה אין בכוונתנו ליצור משבר אך בהחלט רצון לשתף בבעיתיות הנמצאת בתפישה המסורתית כבסיס ללמידה.
מסגרת הדיון ובסיס הלמידה
שלב א'
לספק מסגרת לדיון: אבחנה בין סביבות הפעולה השונות, לאפיין את הסביבה מחקרית התוכנית/מקצועית, להסביר מהי הסביבה המערכתית כרפרנס באמצעות סוגיות מערכתיות נבחרות (האחר, הדוגמא של שיח מודיעיני מערכתי בפצ"ן, המודיעין כשותף בשיח באמצעות ארוע נצחון החמאס בבחירות...), לאפיין את סביבת הרמ"דים המחקריים כסביבה ביניים תפקודית נוספת (מה מייחד אותה, מה מקרור ההיגיון שלה, איזה סוג יידע היא יכולה וצריכה לפתח?..).
שלב ב'
הצגת גישות מתקדמות לפיתוח ידע (עדן), הצגת הקונספט של ענן המידע והקונספט העדכני שפותח לאחרונה (שילוביות מודיעינית לפיתוח יידע, דודי) (בתחום הבלוגים – אפשרות ליום בליווי יגאל חמיש),
למידה משותפת
שלב ג'
כללי
שלב זה נועד לבחון באמצעות למידה משותפת את הרלוונטיות של יצירת סביבה יחודית של הרמ"דים. לגבי שלב זה יש כעת כיוונים ראשוניים בלבד היכן לפתחו ומדובר בלמידה והתנסות משותפת של הקבוצה. הלמידה תתמקד כאמור ברלוונטיות של יצירת סביבה זו וכן ביצירת כלים ותהליכי למידה לפיתוח ידע אודות היריב והסביבה. הלמידה אודות פיתוח ידע בצורות שונות תבוצע בין השאר באמצעות התנסויות (למרות הקושי הטמון בכך שהעולם התוכני של משתתפי הסדנא אינו זהה).
כיוונים ראשוניים ללמידה והתנסות
מדובר בכיוונים ראשוניים אשר אינם מפותחים דיו בשלב זה ומעורבים בהם כלים לפיתוח ידע ומקרי מבחן ללמידה באמצעותם על כלים לפיתוח ידע מודיעיני.
פיתוח ידע מודיעיני באמצעות ויקי ובלוג
דרכים לפיתוח ידע כפי שהתגבשו בזיד"ר
פיתוח ידע ייחודי באמצעות שבירת המחיצות המקובלות בין גורמי האיסוף והמחקר
מדור מערכתי בפיקוד מרכז כמקרה מבחן
מאפייני פיתוח הידע לקראת הבחירות בראשות הפלסטינית
פיתוח (ניהול?) ידע התרעתי (שמשון הגיבור בפקמ"ז, outlook/אקסל בפצ"ן)
פיתוח ויצירת סביבת הרמ"דים ומאפייניה היחודיים באמצעות המשך הכתיבה המשותפת ביחס אליה
בחינת המושג התרעה כדרך לתרגם עובדות מודיעיניות מטרידות
הערה - צריך להימנע מהאשליה והיומרה שפיתוח הידע בקבוצה בא "להחליף" את העשייה המודיעינית בגופים הרלוונטיים (מעין דעה שנייה, בקרה וכו'). זאת באמצעות ההובלה של הלמידה על אנשים רלוונטיים מהגופים עצמם (בונוס) ובאמצעות ההבהרה שמדובר ב"ניסוי כלים" בלבד ולא מעבר לכך.
מסגרת הזמנים
פתיחת הסדנא ב-20 ביוני. שלבים א' וב' המהווים את המסגרת והבסיס ללמידה יבוצעו במהלך יולי - ספטמבר ותהליך הלמידה והיצירה המשותפת יחל בתחילת אוקטובר. המסגרת הראשונית ללמידה תבוצע עד דצמבר ובהתאם להתפתחות הלמידה תתקבל ההחלטה לגבי המשכה.
שאלות לברור בסדנא
- האם אמנם הסביבה התפקודית של הרמ"דים הינה סביבה בפני עצמה, מה מאפיין אותה? מהו מקור ההיגיון שלה?
- בהנחה שיש ליצור סביבה ביניים - מהו היידע אשר היא עשויה לפתח ידע מסוג שונה? ואם כן – באיזה סוג יידע מדובר? (תובנות, בין-מערכי..) ובמה הוא מעשיר את השיח הקיים?
- מבין השיטות והפרקטיקות אשר יבחנו – אילו שיטות רלוונטיות לעולם המודיעיני ולאיזה צרכים? וכיצד הדבר עשוי להשפיע על פיתוח הידע אודות היריב?
מבנה הסדנא - תכנון פרטני
דורש השלמה.
המשתתפים בסדנא
כללי
ההשתפות בסדנא דורשת מחויבות ורציפות. ההשתתפות לא תבוצע בכפיה אלא על בסיס רצון ליטול חלק בתהליך זה.
פירוט האנשים
מובילי הסדנא (לפחות בשלביה הראשונים): דודי, מיכאל, שי, יוסי, גור, המקהל (סיוע מעמוס ועדן) בתהליך ובהעברת חלקים בלמידה בשלבים א' וב').
"ייבוא אישי" לטובת הסדנא: תומר, צחי, קולה, עומר ועומר ?, זיו וזיו ?
נבחרת המצויינות: גידי, עידו, גיל, עוזי, שחר, יהב, זוהר, טל, מירב.