פריט ידע כאזור פעולה

המרחב הקיברנטי כאזור פעולה

החיבור בין הסוגיות שעלו במסגרת הדיונים על מערכה חשאית והתחלת העיסוק בחטיבת המרחב הקיברנטי התחילו לטעון את הדיונים באזורים חדשים רלוונטים מאוד לפעולה. הדוגמא של אנשים ישראלים פרטיים אשר הפילו לא מזמן את האתרים של חזבאללה היתה דוגמא בעלת שני פנים: האחד, במרחב הקיברנטי ניתן לפעול (לא רק כדיון תיאורטי), אך מהצד השני דווקא לגורמים ממסדיים - מדינתיים רשמיים יש קושי רב לפעול במדיומים אלו. הפוטנציאל הרב לפעולה והקושי העצום הממסדי יוצרים מתח עמוק שעל פניו לא ניתן לגישור באמצעות מדור אינטנרט בחצב או חוליית אינטרנט בכל זירה גאוגרפית של חצב.

הועבר מדברים שכתב שוקי בדף שלו

במסגרת הקורס המודיעיני המערכתי נחשפתי לפרק התשיעי בספרו של Wayne Michael Hall - Stray Voltage שדן בנושא לוחמת המידע ובדגש על ה- Cyberwarriors. הסופר מציין את הצורך של גופי מודיעין בעולם לעליונות בהשגת מידע והיכולת לעבדו טוב באופן יעיל יותר מהיריב ובכך להפכו לרלוונטי יותר. לצורך כך מתמקד המחבר ביכולות הטכנולוגים ובעיקר האנושיים שנדרש מאותם גופים מודיעינים לפתח ולהכשיר. לא אגזים אם אומר שתיאור דמותו של אותו לוחם מידע מתאימה יותר לסופרמן מאשר לבן אנוש. אכן, נדרש הרבה ידע, תחכום, מקצועיות, אילתור וכו' מאותו לוחם בכדי שיוכל להתמודד עם גודל המשימה והפוטנציאל שטמון בלחימה מסוג זה. ברצוני להרחיב מעט על נושא זה.

ע"מ להתמודד עם המתח שבין הצורך להכשיר לוחם מיומן שעונה לדרישות לבין הרצון להכשירו בפרק זמן הגיוני אפשר לחלק את הלוחמים לקבוצות עיסוק שונות ובכך לבזר את הכישורים הנדרשים מהם.

אפשר לחלק את ה-Cyberwarriors לשני קבוצות עיקריות: לוחמי הגנה ולוחמי התקפה.

1. לוחמי ההגנה - יתמקדו במניעת יכולת היריב לשבש את המידע שלנו ולמנוע דליפה של מידע רגיש.
2. לוחמי התקפה - יפעלו ע"מ להשיג עליונות על מידע שנמצא ביידי היריב, השפעה על המידע הקיים בידיו ותודעתו.

חלוקה וסיווג של הלוחמים הללו לקבוצות ע"פ תחומי עניין מקצועיים, טכנולוגים, פסיכולוגיים וכו, הופכת את ההכשרה של אותם לוחמים למעשית, כך שתותאם לצורך, לארוע היחודי והאפקטים הנדרשים כגון: אבטחת מידע, הונאה, לוחמה אלקטרונית, פגיעה בפו"ש, לוחמת מודיעין וכו'.