פריט ידע בניית צוות לומד

פריט ידע בניית צוות לומד

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כיצד מרכיבים צוות לומד ויוצרים תנאים אירגוניים ללמידה למידה קבוצתית היא אחד מחמשת תחומי הפעילות של הארגון הלומד.

למידה קבוצתית היא למידה המתמירה (יוצרת טרנספורמציה) מיומנויות של שיחה וחשיבה קבוצתית כך שהידע והיכולות הנוצרים גדולים מסך הידע והיכולות של כלל הפרטים בקבוצה. כלומר: זוהי למידה היוצרת סינרגיה.

הגדרת צוות לומד: קבוצה של אנשים הזקוקים זה לזה למטרה מסוימת. הגדרה זו נובעת מהצהרתו של ארי דה-חיה ( 1998”Planning as Learning” Arie de Geus, ): "הלמידה הרלוונטית היחידה בארגון היא זו הנעשית בידי האנשים שיש להם רוח לנקוט בפעולה". בהסתמך על הגדרות אלו יש לבחון את האפשרויות לכלול בצוותים (לפחות באופן חלקי) אנשים שבעבר נעדרו מהם – לקוחות, ספקים, שותפים.

למידת צוות היא תחום מאתגר במיוחד – אינטלקטואלית, חברתית, רגשית ורוחנית. התהליך בו לומדים יחד כיצד ללמוד אינו מוכר ואינו דומה ללימודים בבית-ספר כלל. מי שנכנס לתהליך כזה זקוק לסבלנות, לנכונות לחוות תסכול ומבוכה תוך פיתוח היכולות החדשות. חשוב להיכנס לתהליך כזה מתוך בחירה חופשית. צוותים טובים אינם "נולדים" כאלו. צוות טוב הוא למעשה, ארגון לומד, כלומר – קבוצת אנשים המגבירה באופן מתמיד את יכולתה ליצור את מה שהיא רוצה ליצור. מהות הלמידה הארגונית היא מעבר לפיתוח יכולות חדשות אלא שינויים מנטליים משמעותיים, אצל יחידים ובקבוצה.



[עריכה]מאפייני צוות לומד הרכבת צוות לומד רצוי שלצוות תהיה סיבה להתכנס: בעיה שצריך לפתור, רצון ליצור משהו חדש, רצון ליצור מערכת יחסים חדשה בארגון. ככל שהצוות יתקדם, הוא יעסוק גם בתחומים נוספים, מעבר לתחום המיידי. הצוות יעבוד באופן אפקטיבי יותר בעזרת מנחה חיצוני מיומן. למנחה מבחוץ אפשרויות טובות יותר לאתר דפוסים בקבוצה המונעים למידה.

כדאי להיעזר בעקרונות פרקטיים ל גיוס משתתפים מוצלח לצוות לומד שנערכו על ידי הצוות הלומד ב אגף הרווחה - ירושלים.

כיצד מרכיבים צוות? כדאי לכלול אנשים משני סוגים:

אלו שמאמינים ומעונינים בשיפור הארגון. אנשים שעקב תפקידם חייבים להיות מעורבים. - כללי יסוד ללמידה: על הצוותים לקבוע עבור עצמם כללי יסוד לשיחה. לדוגמה: לומר את האמת, להביא אינפורמציה רלוונטית באופן מיידי לצוות, להגביל את הזמן שכל אחד מדבר וכד'. ניתן להבהיר כיצד ועל ידי מי יתקבלו החלטות, לבסס דרכים בטוחות לבדוק ולאתגר זה את זה. אם יש קונצינזוס לגבי הכללים – חשוב לדון כיצד לנהוג בהפרות כללים. על הצוות ללמוד לשוחח כאשר תוצאות אינן מושגות כמצופה. חיפוש אשמים יפגום בלמידת הצוות. כאשר הצוות משוחח ניתן להיות יחד עם מי שהתנסה ולזהות יחד איתו מה הביא לתוצאה הלא-רצויה.



[עריכה]תפקידים של צוות לומד: צבירה וארגון של ידע קיים צבירה ופיתוח של ידע חדש הנחלת ידע שנצבר לארגון כולו מתוך: The Fifth Discipline / Senge, Ross, Smith, Roberts & Kleiner (1994). הפרק – Team Learning (עמ' 355 – 351). - למידת צוות שונה מבניית צוות: בבניית צוות אנו עוסקים ברכישה ושיפור של מיומנויות וביסוס תקשורת בצוות. המהות של למידת צוות היא לבנות ולהגביר את היכולת של הצוות לחשוב ולפעול באופן סנירגטי. ההתקדמות היא בתהליכים עצמם ("איך עושים את הדברים" "איך חושבים על הדברים") ולא רק תוצאות (מתוך עמיר לוי / ניהול לשינוי ארגוני - גישות, שיטות ותהליכים 2000) (זהו תהליך מתמיד – אף פעם לא "מגיעים לשם". בצוות לומד אין צורך להסתיר או ל"החליק" חילוקי דעות. להיפך – זהו מקור עושר לצוות, שיכול להתמודד איתו מתוך תחושה של אחדות ותיאום בין חבריו.




[עריכה]למה כדאי ללמוד בצוות? למידה של קבוצה היא תהליך היערכות ופיתוח היכולת של קבוצה להגיע לתוצאות שחבריה מעוניינים בהן באמת. הלמידה נשענת על פיתוח חזון משותף וגם על מיומנויות אישיות, אך החשוב ביותר הוא היכולת ללמוד ולעבוד ביחד. צוותים לומדים הופכים לעולם למידה בזעיר-אנפין בארגון.



[עריכה]ללמידת קבוצות בתוך הארגון 3 מימדים מרכזיים: - על הקבוצה ללמוד למצות את הפוטנציאל של מוחות רבים ולהיות אינטליגנטי יותר ממוח אחד.

- בפעולה חדשנית ומתואמת: "אמון תפעולי" שבו כל איש צוות מודע לאנשי הצוות האחרים ואפשר לסמוך עליו שיפעל בדרכים שישלימו את פעולותיהם.

- השפעת חברי הצוות על צוותים אחרים. קבוצה לומדת מטפחת בהתמדה קבוצות לומדות נוספות. רוב פעולותיהם של צוותים בכירים מוצאות לפעול, למעשה, באמצעות צוותים אחרים.



[עריכה]תחום הלמידה של הקבוצה: דורש בקיאות בנהלי דו-שיח ודיון ויכולת להבחין בין השניים ולעבור מאחד לשני לפי הצורך, כשני כלים משלימים.

דוח-שיח: בדו-שיח מתקיים בירור חופשי ויצירתי בסוגיות מורכבות ועדינות תוך הקשבה עמוקה לזולת והשעיית ההשקפות האישיות.

בדיון מציגים דעות שונות ומגנים עליהן, ומחפשים מהי ההשקפה הטובה ביותר עליה נבסס החלטה.

על הקבוצה ללמוד כיצד להתמודד באופן יצירתי עם הכוחות החזקים הבולמים דו-שיח ודיון פוריים בקבוצה. כוח בולם משמעותי הוא "שגרת התגוננות" (מושג של ארגיריס). "שגרת התגוננות" כוללת דרכי הדברות קבוצות המגנות עלינו מפני איום ומבוכה אבל גם מפריעות ללמידה. למשל: "החלקת" מריבות ועמיתים, "לשפוך הכל על השולחן" ועוד. חשוב לציין שדווקא בצורות התחנות אלו יש פוטנציאל גדול לקידום הלמידה אם יודעים כיצד לשחרר את האנרגיה האצורה בהן.

קבוצות עלולות להתנגד לחשיבה מערכתית ולהגיב בצורה מתגוננת דווקא בגלל המסר המרכזי של חשיבה מערכתית - לפיו פעולותינו יוצרות את המציאות שלנו.התייחסות מערכתית מביאה אותנו לחשוב שבעיות נובעות כתוצאה ממדיניות או אסטרטגיות ב"תוכנו" ולא קשורות בכוחות חיצוניים שאין לנו שליטה עליהם ולכן אם הצוות אינו בוגר, בשל ומסוגל לרדת לעומקן של סוגיות שנויות במחלוקת יהיה לו קשה מאד ליישם חשיבה מערכתית הלכה למעשה.

בארגון לומד הגישה היא מערכתית והלמידה היא בדגש מערכתי, הלמידה היא חלק בלתי נפרד מהעבודה עצמה וייעודה היא יצירת אווירה של חדשנות מתמדת ושינוי מתמיד.

למידת הקבוצה מחייבת תירגול:הלמידה של הקבוצה היא מיומנות קבוצתית, לכן אוסף של אנשים מוכשרים ולומדים עדיין אינו מהווה בהכרח קבוצה לומדת. תירגול מאפשר להתנסות שוב ושוב בעקרונות וכלים מסויימים, מחוץ ל"עולם האמיתי", כלומר - בתירגול נותן להפוך מהלכים בלתי-הפיכים, לטעות, להאט או להאיץ קצב, לפרק מהלך לגורמים וכו'.




[עריכה]אסטרטגיות בלמידה צוות/קבוצה כיצד להיות ממוקדים בהצלחת הקבוצה ולא רק בהצלחות אישיות?איך לזהות תרומת חבר בצוות להצלחה הקבוצתית? כיצד בונים יכולת קבוצתית (זהו תהליך מתמיד - אף פעם לא "מגיעים לשם") לחשוב ולפעול בדרכים סינרגטיות?

מיומנויות מפתח של שאילת שאלות ושיקוף יוצרות את אבני הבניין הקולקטיביות של הבנה משותפת. למידת הצוות נשענת גם על מיומנויות של בניית חזון משותף. הפרקטיקה האפקיבית ביותר בלמידת צוות נובעת משימשו בדיון ובדיאלוג.

בדיאלוג קיימת בדיקה חופשית ויצירתית של ענינים מחוברים עדינים. בדיאלוג מקשיבים לאחרים ומבטלים את הפרספקטיבות האישיות. לעומת זה בויכוח מתווכחים על עמדות שונות ומחפשים את הפרספקטיבה המועדפת.

הלמידה בצוות כוללת את היכולת ללמוד ולהתמודד באופן יצירתי, כוחות חזקים המתנגדים לדיאלוג והויכוח הפרדוקטיבי.

בין היכולות הללו קיימות רוטינות של התגוננות שמגינות מפני איומים או אי נעימויות אך מונעות מאיתנו את האפשרות ללמוד.

התגוננות זו כוללת אנרגיות מרובות, אם נאמץ תכונות של תחקיר ורפלקיסה נצליח לשחרר את האנרגיות כך שנמקד את הדיאלוג והויכוח. הדיסיפלינה של הלמידה בצוות דורשת פרקטיקה. פרקטיקה אשר חסרה בד"כ באירגונים.

מטרת הדיאלוג הינה חשיבה מעבר להבנתו של האדם הבודד. בדיאלוג האדם חוקר עינינים מסובכים וקשים ממס' נקודות ראות (בד"ר נקודות ראות של אנשים שונים). מטרת הדיאלוג הינה גילוי האינקוהרנציה של החשיבה.

שלושה תנאים בסיסיים לדיאלוג עפ"י BOHM:

1. כל המשתתפים חייבים לזנוח את ההנחות האישיות שלהם.

2. כל המשתתפים צריכים להתייחס זה לזה כקולגות.

3. בדיאולג יש למנות אדם שישמור על מסגרת הדיאלוג.

שיווי המשקל בין הדיאלוג לויכוח:

1. בדיאלוג מציגים נקודות ראות שונות במטרה לגלות נקודת ראות חדשה. בויכוח מתקבלות החלטות.

2. הויכוחים הפרודוקטיבים מובילים למסקנה או כיוון דרך. הדיאלוגים לא מחפשים הסכמות אלא ראיה מגוונת יותר של הדברים המורכבים.

3. גם הדיאלוג וגם הויכוח יכולים להסתיים בקביעת דרכי פעולה חדשים אך דרכי הפעולה הם בד"כ מרכז הויכוח כאשר בדיאלוג דרכי הפעולה החדשים הם תוצר לוויא של הדיאלוג. הצוותים חכמים לא מאופיינים בהעדרם של "התגוננות" אלה לפי הצורה להתמודד עמם – הצוות מחויב עם הלמידה לא רק חייב להגיד את האמת על מה שקורה "בחוץ" אלה גם "פנימה" בצוות. העדר כמעט מוחלטת של אימון עבודת צוות מונעת מרוב הצוותים להיות אפקטיבים.

איך מתאמנים בעבודת צוות מתפתחים שני שדות אמון:

- אמון הדיאלוג

– הצוות מתאמן בדיאלוג שמטרתו ולהשיג תוצרים.

- נורמות מודעות.



[עריכה]מפגשי דיאלוג כוללים: 1. מפגש כל חברי הצוות (החברים הדרושים לפעולה).

2. הסבר על הכללים הבסיסיים לדיאלוג.

3. הצוות קבל את הנורמות הדיאלוג – אם מישהו לא יכול לבטל את ההנחות שלו, הצוות יציין שהוא מתווכח ולא מקיים דיאלוג.

4. עידוד הצוות להציג בעיות קשות, עדינות וקנפליקטיביות שחיוניות לעבודת הצוות.

5. שימוש בשפה חדשה: הצוות לומד את השפה של החשיבה הסיסטמטית ולומד לשוחח בשפה זו באמצעות שימוש בה.






[עריכה]הלמידה בצוותים והדיצפלינה החמישית הפרספקטיבה והכלים של החשיבה הסיסטמית הם חיונים ללמידה בצוות המודלים "הסיסמים" מספקים בסיס לשפה שתאפשר לצוותים להתמודד עם המורכבות של מצבים. בלי שפה משותפת כדאי להתמודד עם מורכבותו של מצב הלמידה בצוות מוגבלת. אם חבר בצוות רואה מצב באופן סיסטמי יותר מאחרים, כולם ידחו את הפרספטקיבה הזאת כתוצאה מנטיה של השפה היומיומית לפרספקטיבה הלינארית. ללמוד שפה חדשה משמעותו ללמוד לשוחח בפשה הזו, אין דרך טובה יותר ללמוד מאשר באמצעות השימוש וזה מה שקורה כאשר צוות לומד את השפה של החשיבה הסיסטמית.