ספר על למידה

מתוך המקהל - קבוצת למידה בנושא מודיעין מערכתי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבוא

ציטוט


בהתנסויותנו במערכות צבאיות בשנים האחרונות הגענו למסקנה כי באה בהן לידי ביטוי תחרות של למידה בין מדינת ישראל לאויביה. אנו מאמינים כי היכולת לקדם למידה משמעותית בפרוייקטים מערכתיים ולנצח בתחרות זו, הפכה, עם העלייה במורכבות האתגרים המוצבים בפני מדינת ישראל, למשמעותית ביותר לעתידה. בחיבור זה, ננסה לתרום תרומה צנועה למאמצי הלמידה המתקיימים וצריכים להתקיים כחלק מעיצוב וניהול המערכות של מדינת ישראל במציאות המורכבת בה היא פועלת (אע"פ שאנו מקווים כי גם קוראים לא-צבאיים יפיקו תועלת מהרעיונות המוצעים בו): נסביר את חשיבותו של מאמץ הלמידה כחלק אינטגראלי מהעשייה הביטחוני וננסה לספק תשתית עיונית רחבה, לצד שורה של רעיונות ועקרונות מעשיים לקידומו.

מנקודת מוצא זו של חיפוש רעיונות אמצעים לשיפור הלמידה המערכתית, ומתוך התנסותינו האישית בפרוייקטים של למידה מערכתית צבאית, ננסה לטפל במכלול רחב של היבטים הנוגעים למאמץ הלמידה - החל בשאלות תפישתיות רחבות הנוגעות לצורתם של תהליכי למידה ותפקידם, וכלה בשאלות ארגוניות וחברתיות הנוגעות לניהול קבוצת למידה.

עיסוק זה, של הלמידה על הלמידה, הוא בעצמו מסע למידה החותך בדרכו דיסציפלינות רבות - אמנות צבאית אופרטיבית, סוציולוגיה, ניהול ולמידה ארגונית, פילוסופיה. ככזה, הוא נשען על מגוון רחב של מקורות - החל בספרות צבאית, דרך ספרות פילוסופית וכלה בתכנים מהמסורת היהודית. ייחודו של חיבור זה, הוא בכך שהוא ניגש לדיסציפילינות ולמקורות המגוונים מתוך נקודת המוצא המעשית של קידום תהליכי למידה הנוגעים לעיצוב מערכות צבאיות.

מתוך ההבנה, כי ספר זה מייצג מסע למידה בפני עצמו, ניסינו לכתוב אותו באופן העונה לעקרונות שהוא מתווה. עוד לפני שהוצגו בהרחבה, נצביע על שני עקרונות צורניים הנוגעים לתהליכי למידה מערכתיים ובאים לידי ביטוי במבנה הספר:

העיקרון הראשון מסדיר תהליכי למידה מערכתיים כנעים בין שלושה מרחבים עיקריים (שיוסברו בהמשך): סיפור אב, עקרונות פעולה ועשייה קונקרטית. בהתאם, מחולק הספר לשלושה חלקים מרכזיים: החלק הראשון מנסה לספר את סיפורה של הלמידה המערכתית - מה היא? איך ודרך אילו דימויים כדאי לתפוש אותה? מה מטרתה? מהי למידה טובה? מי משתתף בה?; החלק השני מנסה להתוות עקרונות מכוונים לניהול תהליכי למידה מערכתיים - כיצד כדאי להתחיל אותם? כיצד להתייחס למשברים במהלך מסע הלמידה? ועוד; חלקו השלישי של ספר זה ינסה להדגים עקרונות אלו הלכה למעשה באמצעות בחינת תהליכי למידה מערכתיים מהעבר הקרוב והרחוק דרך התשתית העיונית המונחת בספר זה.

העיקרון השני, נוגע לתפישת תהליכי למידה ככאוטיים, אשר לא ניתן לחזות את אחריתם עוד בראשיתם. כך, אף על פי שספר זה הוא תוצר מוסדר (בהתאם לעיקרון הראשון שהוצג לעיל), הרי שתהליכי הלמידה שליוו את כתיבתו לא היו כאלה ובוודאי שלא נעו באופן חד כיווני מהסיפור, דרך העקרונות אל הדוגמא. עם זאת, הקושי לבטא תהליך דינאמי בתוצר כתוב הוא ברור. כפתרון חלקי לבעיה זו, נכתב ספר זה תוך שימוש בפלטפורמת ה-Wiki המאפשרת קישוריות בין חלקי הטקסט השונים (למשל, בין חלק העוסק בהתמודדות עם משבר למידה לחלק העוסק בדוגמא להתמודדות שכזו). פן זה של תהליך הכתיבה בא לידי ביטוי בתוצר המוגמר בהערות שוליים המפנות ומקשרות בין קטעים הרלוונטיים זה לזה בתוך הספר.


בטרם ניגש לחיבור עצמו, נגדיר את גבולותיו. למידה היא נושא רחב ביותר וניתן לטפל בה מאין ספור היבטים - קוגניטיביים וחברתיים-ארגוניים. חיבור זה, אף שנשען בחלקו על הבנה וניתוח של תופעת הלמידה במובנה הרחב, אינו מנסה להסביר אותה על כל גווניה ויעסוק במישרין רק בנושאים העשויים לקדם את תהליכי הלמידה המלווים ומעצבים מערכות צבאיות. כך, למשל, לא יעסוק חיבור זה בצדדים הקוגניטיביים של תהליכי הלמידה (בהם עוסקת הפסיכולוגיה בהרחבה) ולא ינסה להתוות כללים לבנייה וניהול נכון של ארגונים (בהם עוסק תחום הייעוץ והפסיכולוגיה הארגונית בהרחבה).


כאמור, חיבור זה נשען בחלקו הגדול על התנסויותינו הישירות בתהליכי הלמידה מהסוג בהם הוא עוסק. הרעיונות אשר מוצעים בספר נמצאו מועילים לנו בקידום תהליכי הלמידה בהם היינו שותפים. אנו תקווה כי יימצאו מועילים לקידום ולהסדרת תהליכי למידה נוספים ולשיפור יכולתה של מדינת ישראל לנצח בתחרות הלמידה, ובכך יהיה שכרנו.



ראשי פרקים