שורשיה של תפישת המודיעין המסורתית

מתוך המקהל - קבוצת למידה בנושא מודיעין מערכתי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כמו כל עיסוק מדעי או צבאי, אף המודיעין, ובכלל זה המודיעין הישראלי, לא נולד "יש מאין" ולמבנהו הארגוני והרעיוני הקשרים תרבותיים היסטוריים-חברתיים ספציפיים. נהוג לייחס ליגאל אלון את האמירה כי "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", ונדמה כי ניתן ליישם אותה גם על הדיסציפלינה של המחקר המודיעיני. מטרתו של פרק זה הינה להאיר כמה מקווי התפתחותה של קהיליית המודיעין הישראלית בתצורתה הנוכחית, מתוך הניסיון להסיק מהם מסקנות רלוונטיות לעשייה המודיעינית העדכנית, על אופן אירגונה ובעיקר על תפישות העולם המנחות שלה. אין מטרתנו, לשרטט בפרק זה סקירה היסטורית מקפת על הולדתו והתעצבותו של המודיעין המודרני, ואף לא של המודיעין הישראלי בפרט. איננו היסטוריונים של המודיעין. ענייננו העיקרי הוא הניסיון לנסח את המקורות ההיסטוריים של הבעייתיות השוררת לדעתנו בבסיסו של אופן העשייה המודיעיני דהיום. לשם כך, נסקור בתמצית תפישות-עולם והשראות מהן שואב המודיעין הישראלי, ונבקש לקשר את ההסתמכות עליהן, לחולשות ולקשיים עליהם אנו מצביעים לאורך כל הערך הנוכחי (פרובלמטיזציה).

הדיון אודות שורשי תפישת המודיעין המסורתית יחל בבחינת עצם הולדתו של המחקר המודיעיני בעולם המערבי במהלך מאות השנים האחרונות בתת החלק הדן בהולדתו של המחקר המודיעיני. דיון זה ממחיש את ארעיותו של המודיעין המוכר לנו היום ושל המחקר המודיעיני בפרט. כמו כן, יקדם אותנו דיון זה בקשירת התופעה של המודיעין המודרני להתהוויות התרבותיות-מדיניות-חברתיות-כלכליות של מאות השנים האחרונות ובכללן מהפיכת המלאומיות וכינונה של מדינת הלאום, עידן צבאות ההמונים והיווצרותם של הבירוקרטיה הצבאית והמטה הצבאי, ועוד. כן נקשור את האתוס המודיעיני לאתוס המדעי, כפי שהתהווה במאות השנים שעקבו להפיכה המדעית של המאה ה-17.

בעקבות הסקירה, הכללית משהו, של הולדת המודיעין נסקור שני מקורות השראה לתפישת המודיעין הישראלית. הראשון שבהם הוא ההשראה מקהיליית המודיעין של ארה"ב. הדיון על תפישת המודיעין האמריקאית ובקהיליית המודיעין האמריקאית, כחלק מהדיון הבטחוני האמריקאי הענף והמגוון, חובק גישות, תפישות ורעיונות מרובים ורבי השפעה בארה"ב ומחוצה לה. הדיון על ההתרעה בעקבות הכישלון האמריקאי בחיזוי ארועי "פרל הרבור", הדיון על היכולת לספק "מודיעין אובייקטיבי" אל מול הרצון להיות רלוונטי ל"קבלת החלטות", השיח שהתחולל סביב מושג "המהפיכה בעניינים צבאיים" (RMA), כל אלו משמשים בערבובייה בשיח המודיעיני האמריקאי והיוו השראה לדיונים מקבילים (ומשותפים בחלקם) בקהיליית המודיעין הישראלית. בההשראה מקהיליית המודיעין של ארה"ב נדון בחלק מרעיונות אלו וברעיונות אחרים. הקורא הבקיא ברזי השיח המודיעיני הישראלי יזהה לבטח את בבואותיהם של המושגים השגורים בפיו, ושעליהם התחנך.

במחקרו המאלף מסביר הסוציולוג גיל אייל את הזיקות ההדוקות שבין המודיעין הישראלי למחקר הלשוני-ספרותי האקדמי. בתת החלק ההשפעה של תפישות המחקר המזרחני האקדמי על השקפת העולם המודיעינית הישראלית נסקור את רעיונותיו של גיל אייל. גם אם חלק מדבריו מעוררים מחלוקת או נתונים לויכוח, הרי שנקל לאיש המודיעין הישראלי לראות כיצד הסבריו מגלים את שורשי התפישה המודיעינית המסורתית בחדריהם של המזרחנים של האוניברסיטה העברית, בהיותה עדיין רכה בשנים.


לקורא מומלץ להתחיל את קריאת חלק זה של הכתיבה המשותפת בתת-החלק בהולדתו של המחקר המודיעיני, ולהמשיך בקריאה עפ"י סדר תתי החלקים.


משסיים הקורא את כל תתי הפרקים של "תפישת המודיעין המסורתית" הוא מוזמן לעבור לחלק הבא בכתיבה המשותפת, הוא החלק הדן בהבעיתיות בהגיונותיה של תפישת המודיעין המסורתית.


המשך להולדתו של המחקר המודיעיני


בחזרה לדף תפישת המודיעין המסורתית


חזרה לדף מודיעין במשבר