גבולות הלמידה

מתוך המקהל - קבוצת למידה בנושא מודיעין מערכתי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרק זה נועד להגדיר את גבולות הלמידה של המקהל. קרי, לתחום את הסוגיות הנדונות ואת התחומים הנלמדים ולהבהיר מהן הסוגיות שאינן נדונות בתהליך הלמידה של המקהל. גבולות הלמידה נועדו למשטר את הדיון ואת הלמידה המשותפת, והם נבחנים באופן דינאמי כחלק מתהליך הלמידה של המקהל. כחלק מגבולות הלמידה נדונות גם השאלות: מי קבוצת הלימוד? מה מאפייניה? כיצד יערכו דיוניה? (ראו מי אנחנו? סיפורו של המקהל). שלב הגדרת גבולות הלמידה הינו, בראייתנו, שלב מהותי בדיון המקהלי: הוא מציף למישור הדיון סוגיות שלא היו מתעוררות באופן טבעי ומסיר מהדיון סוגיות שאחרת היו מתעוררות באופן טבעי ומאיימות לכלות את זמננו לריק או להסיטנו ממוקד העניין. אין גבולות לדיון על גבולות הלמידה והם כאמור חייבים להבחן באופן מתמיד.

מטבע הדברים, תהליך הלמידה של המקהל אינו מקיף את כלל הסוגיות המודיעיניות. מוקד הדיון המקהלי עד כה נסוב סביב המחקר המודיעיני בסביבות המערכתיות (אופרטיביות) והאסטרטגיות. המקהל לא עסק עדיין באופן שיטתי בתחום המודיעין הטקטי. בנוסף, בשלב זה נסוב עיקר הדיון סביב המחקר המודיעיני ולא בעולמות האיסוף. עם זאת, סוגיות טקטיות ואיסופיות הופיעו לעיתים תכופות בלמידה, בשל הרלוונטיות לתחום הדיון. כמו כן, אין לנו ספק שגם אנשי מודיעין טקטי ואנשי איסוף מודיעיני יוכלו להפיק רבות מהדיון המקהלי. בטרם פנינו לדון במודיעין המערכתי והאסטרטגי העמקנו את הדיון בדבר המצב המשברי בו נמצא להבנתנו המודיעין תוך הגדרת המבוכות ושורשיהן. לדיון זה ייחסנו חשיבות מרובה וכך גם עיסוק רב בלמידה - ללא הבנת המצב המשברי לעומקו ולרבדיו השונים לא ניתן ללמוד וליצר מודיעין מסוג אחר.

כיווני-הסתכלות שונים על העשייה המודיעינית נבחנו וחלקם אף נלמדו באופן ראשוני, אולם נותרו בסופו של דבר אל מחוץ לכותלי חדר הלימוד של המקהל. כך, למשל, המבנה הארגוני-ניהולי היאה לעשייה מודיעינית, איפיון תהליכי החשיבה והקוגניציה הנדרשים לצורך מחקר והערכה מודיעיניים ואופיו ותכונות-אישיותו של איש המודיעין - בכל אלו בחרנו שלא להעמיק חקור. איננו מפחיתים מחשיבותם של התחומים הללו ומתרומתם לטיוב עבודת המודיעין, וייתכן שנחזור לעסוק בהם. אולם, לעת עתה הם הושמו בשולי הלמידה המיקהלית, בעיקר מתוך תחושתנו כי ראשית חוכמה עלינו להסכים על מושגי הבסיס אשר סביבם ואשר לאורם יתארגן האופן בו אנו תופשים את העשייה המודיעינית, ואשר יהוו מסד ללמידה עתידית. אנו סבורים כי למערכת רעיונית ומושגית חדשה יש השלכה ישירה גם על אותן פרספקטיבות על העשייה המודיעינית שמהן החלטנו למשוך ידינו לעת הזו.

החיפוש אחר הסדרה מושגית למודיעין הוביל אותנו ללמוד חומרים מסוגים שונים: הן כאלה העוסקים במודיעין במישרין והן כאלה היכולים להוות לנו השראה או להציג נקודת מבט חדשה (לנו) שניתן להחילה על המודיעין. בין השאר דנו בהבנייה חברתית, במושג השיח של פוקו, בתורה ההרמנויטית (של גאדאמר), בפילוסופיה של המדע (קון, פופר, לקטוש) ובניסיון להשליך ממנה על המודיעין (כפי שעושה יצחק בן-ישראל), בסוציולוגיה של המודיעין הישראלי אליבא דגיל אייל, בדיון התפישתי בקהיליית המודיעין של ארה"ב, במושגי ההפתעה של צבי לניר וכן במקורם של מושגים מתימטיים מתורת ההסתברות ומתורת המשחקים שחלחלו אל שפת היומיום המודיעינית. מקום מרכזי בדיון תפסו תורת המערכה של שמעון נווה ותורת המודיעין המערכתי של עמוס גרנית (ששתיהן יונקות מתורת המערכות הכללית והקיברנטיקה). בתוך כך, למדנו חומרים שנוצרו ונוצרים במכון לחקר המודיעין של אגף המודיעין של צה"ל (המל"ן).

תהליך הלמידה הסלקטיבי ומוכוון המשימה שביצענו הקנה לנו את היכולת להגדיר לעצמנו את הבעייה הטורדת אותנו (בפרק מודיעין במשבר) ולנסות להתמודד עימה (בפרק מערכת מושגית חדשה לדיון במודיעין). איננו מתיימרים למצות את הדיון בחומרים המפורטים, וקל וחומר שאיננו שואפים לספק סיכום מקיף של אי אלו מחומרי הלימוד. במסגרת הכתיבה המשותפת תוצגנה אפוא אך ורק תובנות שהפקנו מהחומרים ביחס לתחום הדיון של המקהל.

כבר בשלבי ההקמה המשותפת של המקהל הבנו שישנה חשיבות מכרעת לבחירת קבוצת הלמידה. ההקמה התבססה על קבוצה של חברים בגלאי ה-25 - 30 אשר עסקו במודיעין (וחלקם עוסקים בו גם היום), המכירים זה את זה שנים רבות. היכולת לשלב בין אנשים שמתעסקים בסוגיות אלו באופן יום יומי לבין אנשים הטעונים בנקודות הסתכלות ובידע אחרים לחלוטין היתה להבנתנו גורם משמעותי מאוד. הקירבה האישית בין האנשים נתפשה אף היא כקריטית לכינונה של קבוצת למידה. פרויקט המקהל מצריך מעורבות רבה של האנשים לאורך זמן על מנת לאפשר רצף של למידה. אלו שלא יכלו לעמוד במחוייבות זו לא נכנסו למקהל ובודדים עזבו את הקבוצה כאשר לא יכלו לעמוד בדרישות. כיום מונה הקבוצה הגרעינית המרכיבה את המקהל שבעה חברים, אך אנו מודעים לכך שבמהלך הדרך יתכן שיתווספו חברים נוספים. המעבר של המקהל מקבוצת למידה לקהילת ידע רשתית הרחיב את מעגל החברים המעורבים בעשיה של המקהל ופתח בפנינו אופקי השפעה ולמידה חדשים.

דיוני המקהל בחודשים הראשונים לקיומו התקיימו במתכונת הבאה: אחד מחברי המקהל הציג נושא, כאשר לרוב הדבר לווה במצגת ופעמים רבות בחומר קריאה מקדים, ואז מתנהל דיון. מאז המעבר מקבוצת למידה לקהילת ידע רשתית גם הדיונים והמפגשים נשאו אופי שונה: חלק ניכר מהדיון והלמידה מבוצע באמצעות כתיבה משותפת ודיונים בפורום של המקהל. הדיונים הפרונטליים עצמם נועדו בעיקר ללבן נושאים שלא הגיעו לכדי מיצוי בכתיבה ובדיון בפורום, להמשיך ולהעמיק את הלמידה, הכתיבה והעשיה המשותפת, להבנות את אופיה של הכתיבה המשותפת.


המשך לפרק מודיעין במשבר


חזרה לדף המקהל