מלאכת הרכבת הפאזל וההערכה המודיעינית

מתוך המקהל - קבוצת למידה בנושא מודיעין מערכתי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נתונים - הערכה - צפי

המחקר המודיעיני, האמון על גיבוש תמונת המודיעין (דימוי נוסף כמובן...), נדרש כאמור להרכיב את חלקי הפאזל האיסופי. כאשר חסרות חתיכות פאזל ואין ניתן לראות את "התמונה השלמה" נדרש המודיעין להעריך על מנת למלא את החסר. האפשרות האופטימלית הינה כאשר תמצא 'ידיעת הזהב' אשר לבדה תספק את התשובה אחריה תר המודיעין. תמונת המודיעין מחולקת בעיקרה לשלושה חלקים מרכזיים (אשר אנו מונחים להקפיד להפריד ביניהם): נתונים, הערכה וצפי.

הנתונים, הינם אותם חלקי פאזל אשר הגיעו אלינו באמצעות גורמי האיסוף ואשר עליהם אין עוררין. הנתונים שייכים לעבר והתקבלו ממקורות איסופיים אמינים. כדוגמאות לעובדות מודיעיניות ניתן להביא תצפית אשר זיהתה כי הצבא הסורי קידם 20 טנקי גישור לחזית רמת הגולן, דיווח ברדיו נור על נאום של נצראללה וכו'. גם אם לא ברור מדוע הוצבו הטג"שים בחזית או למה בדיוק התכוון נצראללה הרי שעצם העובדה שהטג"שים אכן שם ושאכן נישא נאום הם נתונים.

הערכה, הינה המלאכה של גורמי המחקר. לאחר איסוף כלל הנתונים הרלוונטים, מתפנים גורמי המחקר לנסות ולהרכיב את הפאזל, לבנות את תמונת המודיעין. אומנם ישנם נתונים רבים אך ניתן לבנות את הפאזל במספר דרכים, מלאכת הבניה היא נחלתם של אנשי המחקר, וכאשר חסרים נתונים, דהיינו, חסרים חלקים בפאזל, המודיעין מגבש הערכה כדי להשלים את תמונת המודיעין. הערכת המודיעין מבוססת בעיקרה על אינדוקציה או דדוקציה, כלומר הסקה מהפרט אל הכלל או הסקה מהכלל אל הפרט. לאחר סידור הנתונים וניתוח הערכת המודיעין מתגבשת תמונת המודיעין.

הצפי, הינו גולת הכותרת של המחקר המודיעיני, "אכן הפרק הנכבד ביותר בהערכה, הנושא עימו אחריות כבידה ומדיר שינה הינו הצפי או התחזית" (תא"ל במיל. יואל בן פורת). לאחר איסוף הנתונים וגיבוש תמונת המודיעין מתפנים חוקרי המודיעין למשימה המאתגרת ביותר - לצפות את העתיד. הדבר המרכזי שמצפים מאנשי המודיעין הינו לחזות את ההתפתחויות, על מנת שנדע כיצד להערך אליהן וכך לא נופתע. כיצד מגבשים את הצפי? נהוג במודיעין לחלק את הצפי לשני סוגים: צפי מסוג סוד וצפי מסוג מסתורין. הסוד, הינו המרכיב המרכזי בצפי. האויב מנסה להסתיר את כוונותיו והמודיעין מנסה לחשוף את סודותיו. על מנת לחשוף סודות אלו הוא מפעיל אמצעי איסוף שונים. המסתורין, לעומת זאת, מתקיים במקרים בהם גם האויב עצמו אינו יודע כיצד יפעל. לדוגמא, פעמים רבות מבקשים מקבלי ההחלטות לדעת כיצד יגיב האויב לפעילות התקפית מסויימת של כוחותינו. האויב עצמו, כמובן, אינו בהכרח יודע כיצד יפעל מפני שטרם תקפנו אותו. מצב כזה קרוי מיסתורין. היות שאין כאן סוד המוסתר מפנינו עלינו לחזות את פעילות האויב באמצעות לימוד העבר והשלכה ממנו על ההווה, או באמצעות ניסיון להכנס לראשו של היריב. להרחבה ראו תת-הפרק הדן בהגיונותיה של תפישת המודיעין המסורתית.

החלוקה לשלושה תחומים אלו: נתונים, הערכה, צפי, מאפיינת לעיתים קרובות גם את מסמכי המודיעין. אלוף (במיל.) עמוס גלעד (היום, פברואר 2006, ראש המטה מדיני - בטחוני במשרד הבטחון ובעברו ראש חטיבת המחקר באמ"ן) נהג לומר שתפקידו של המודיעין להשיב על שאלות. השאלות המקובלות עליהן המודיעין נדרש לענות על פי חלוקה זו הינם: מה קורה? (נתונים) מה זה אומר? (הערכה) ומה יהיה? (הצפי).

דפ"אות ותרחישים

אחת הדרכים המרכזיות בהן המודיעין מתמודד עם הקושי בחיזוי העתיד הינה הדפ"א. הדפ"א (דרך פעולה אפשרית), כשמה כן היא - התווית דרך פעולה אפשרית של האויב. לאור הקושי של המודיעין לגבש הערכה לגבי דרך פעולה יחידה של האויב הוא יוצר ובוחן מספר דפ"אות, קרי, מספר דרכי פעולה אפשריות של האויב. דפ"אות אלה, המכונות לעיתים תרחישים מאפשרות להציג מכלול של איומים במקום להתמקד באחד בלבד. נהוג, בין הדפ"אות, להציג 'דפ"א סבירה' ו'דפ"א מסוכנת'. דפ"א סבירה, היא הדרך אשר המודיעין מעריך שהאויב יבחר לנקוט בה, והדפ"א המסוכנת, היא דרך הפעולה המסוכנת בה עלול האויב לנקוט. השימוש בדפ"אות (או תרחישים) נהוג הן במחקר המודיעיני העוסק בעניינים צבאיים והן במחקר המודיעיני הדן בסוגיות מדיניות-אסטרטגיות (למשל בחירות, כוונות מדיניות וכד'). הדפ"א נתפשת כאחד התוצרים המורכבים ביותר אליהם נדרש המודיעין. לאור הקושי הרב הכרוך בגיבוש הדפ"אות נוהגים להקצות למשימה זו את מיטב המוחות ואת בעלי הניסיון המחקרי המירבי. לאור החשיבות הרבה המיוחסת לדפ"אות, הן נוצרות על ידי המודיעין ומחייבות את אישורו של מקבל ההחלטות. מכל האמור לעיל אנו למדים כי הדפ"א (התרחיש) הינה אחת מגולות הכותרת של התוצר המודיעיני.

סבירויות

מרכיב חשוב ומרכזי ביותר בהערכת מודיעין הינו השימוש בסבירויות. ראשית, נציין שהשימוש בכלי הסבירויות אינו ייחודי לעולם המודיעין. אינספור תחומים בחיינו נמדדים בכלים הסתברותיים, ועולמנו המושגי נגזר מתפישה זו. בספריו על המזל וההסתברות ממחיש יאן האקינג באותות ובמופתים עד כמה התרבות המערבית של מאתיים השנים האחרונות הושפעה מרעיון ההסתברות ועד כמה דומיננטי מושג זה בחיי היומיום שלנו. מקומה של ההסתברות לא נפקד כאמור גם מהעולם המודיעיני. הערכות מודיעין רבות מתייחסות לסבירות התרחשותן החל מ"בסבירות גבוהה", עבור ב"סבירות בינונית", וכלה "בסבירות נמוכה". ביטוי אחר לסבירויות בעגה המודיעינית הוא השימוש בביטויים כגון: "ככל הנראה", "ייתכן ש..", "סביר ש...", "עולה אפשרות", "לא מן הנמנע" וכד'. גם כאשר אנו נמנעים מדיבור ב"שפת הסבירויות" אנו נוהגים להשתמש במונחים ובמושגים היונקים מעולם ההסתברותי. מושג הדפ"א הסבירה הוא אך דוגמא אחת מני רבות לאחיזה העמוקה של מושגים מעולם ההסתברות בחיינו המודיעיניים.

על מנת לחדד את הדיון בסבירויות בעולם המודיעין נצביע על ההבחנה (המוכרת בספרות) בין מה שמכונה "הסתברות הכרתית", למה שמכונה "הסתברות סטטיסטית". הסתברות הכרתית, מציינת הקניית סבירויות להתרחשויות בהתאם למידת הביטחון של אומרן בהתרחשותן. זוהי לרוב מטרת הביטויים "נראה ש", "יתכן ש" ודומיהם. לדוגמא, נאמר כי אין להוציא מכלל אפשרות פתיחה סורית במתקפה אם איננו בטוחים כלל שכזו עתידה לפרוץ. לעומת זאת, נאמר שככל הנראה תפרוץ מתקפה סורית אם אנו משוכנעים בכך כמעט לחלוטין. ההבדל, איפוא, בין שתי אמירות אלו אינה בסבירותה של מתקפה סורית "באמת" אלא רק במידת סבירותה בעינינו. הסתברות סטטיסטית, מייחסת סבירויות להתרחשויות בהתאם ל"סיכוי" להתרחשותן בפועל (בהמשך נעסוק ביתר פרוט בהגדרה זו). כך, כאשר אנו אומרים כי מתקפה סורית תפרוץ בסבירות נמוכה ביותר, כוונתי שהסיכוי לפריצתה כמעט אפסי. לעומת זאת, אם נאמר כי מתקפה סורית תפרוץ בסבירות גבוהה הרי שכוונתנו שהסיכוי לפריצתה גבוה. לעומת ההסתברות ההכרתית, ההסתברות הסטטיסטית אינה באה לטעון דבר מה לגבי מידת שכנועו של האומר באמירתו אלא להצביע על סיכוי התרחשות ב"מציאות" (למתקפה סיכוי גבוה לפרוץ "באמת").


לאחר שבחנו את מושגי היסוד ועולם הדימויים של תפישת המודיעין המסורתית (בדף הקודם לזה - הצופה מרכיב פאזל - על עולם הדימויים המודיעיני), ולאחר שדנו בתפישות הכלים המחקריים (בדף זה), אנו מוכנים להמשיך לתת הפרק הבא המתאר את שורשיה של תפישת המודיעין המסורתית.


בחזרה לדף תפישת המודיעין המסורתית