חטיבת המרחוב הקיברנטי - משובים פרטניים

מתוך המקהל - קבוצת למידה בנושא מודיעין מערכתי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כמו כן, נערכו פגישות אישיות של עדן עם החניכים בקורס (ובחטיבה), ולהלן עיקרי המשובים שעלו:

  1. הקהל מאד הטרוגני, מבחינת ההיכרות שלהם עם העולם הקיברנטי ומבחינת ההיכרות שלהם עם העשייה המודיעינית בתחום זה. החטיבה היא מאד חשובה, ונותנת לכל אחד בפרספקטיבה שלו את הכלים הנדרשים להרחיב את עולם המושגים שלו. יחד עם זאת, ההטרוגניות הזו גם יוצרת מתח. אני הייתי איפה שהוא באמצע. מבחינתי האישית, המרכיב החשוב ביותר שהצטיידתי איתו היא אמצע החטיבה, כלומר האיזור התיאורטי-רעיוני (ובראשו דלז וגוואטרי). בעיה שהיתה נוגעת לאמירה "אין קבוצה אחרת שלומדת, או יודעת, משהו על הנושא הזה". למרות שהאמירה הזו מובנת, ואף נכונה בעיני - הרי שהיא נאמרה יותר מידי פעמים, ויצרה מתח רב מידי. בפרט - לא היתה הקפדה רציפה על ההפרדה הנדרשת בין מצבנו בתחום הפרקטי למצבנו בתחום הקונספטואלי. הרעיון של "ישור קו ופריקת מתחים בהקשר של עשיה" בתחילת החטיבה אינו מומלץ. הוא לא יתקן את מה שצריך, ורק יסיט את תשומת הלב מהעיקר. אולי נכון שהמל"ן יתחיל בישור קו תשתיתי, שיתייחס לעשיה בכלל המגזרים, ובכך גם יוציא את הערמונים של "לא אמרו שאנחנו עושים" מהאש, וגם את הערמונים של בטחון שדה. במסגרת אקט כזה, וגם במהלך החטיבה, נדרש להקפיד ולהסביר את ההבדל בין האיזור הטכני לאיזור התפישתי.
  2. ההעברה והניהול התבטאו בבוטות (הכוונה בפרט לעדן). מאפיינים אלה יצרו נעילה, במקום זרימה והתפתחות של השיח והקבוצה, והיו מקח טעות מבחינת ניהול הלמידה. היה צורך לתאם את הציפיות של החניכים - גם בצורה מפורשת יותר בהתחלה, וגם במהלך החטיבה - לגבי ההבדלים שבין החטיבה הזו לחטיבות אחרות, ובפרט מה מצופה מהחניכים (לא מצופה לעצב מערכה, למשל). רעיון לקורס הבא (או למסגרות אחרות) - לביים אובייקט יעד. מבחינת הקורס כולו באופן כללי: חשוב מאד לייצר את הרציפות בין המסד התיאורטי לבין הישום בעולמות הקשרים שונים בהמשך הקורס. יתכן שצריך לקצר את המבוא על מנת לאפשר גישור כזה. מ"ח - מאד חשוב, גם מבחינת דוגמה של ישום העולם המערכתי לנושא תוכן מרכזי, והן מבחינת ההיכרות עם פרספקטיבות חדשניות בתחום הזה. הדמ"א היה פספוס, כי זה נראה מודבק לקורס. כדאי לעשות את זה יותר רציני, כולל להביא אנשים מהשטח ממש (לוחמים, אנשים מבצעיים).
  3. לגבי הרציפות בקורס - אמנם בעיה, אבל גם אם מפסידים יום פה או יום שם, לא מאבדים סנכרון עם תהליך הלמידה. לגבי החטיבה הקיברנטית: ההבדלים בקרב החניכים בקורס, בנגישות לעולם הקיברנטי, הם גדולים מאד. אחד מהדברים שמפריעים הוא המידור, או הקונספציה של החניכים לגבי מידור. עובדה שלאחר ההרצאה של רביב העניין נמחק. שווה לעשות מהלך בפתיחה, שבין היתר מכתיב (התנהגותית, אם לא פורמלית) את רמת הפתיחות המותרת ואף נדרשת. אולי לא לקיים את החטיבה ברצף. לגבי עדן - להיות יותר רגוע, בעיקר בסיטואציות של התלבטות. לאפשר לקבוצה להתלבט ולהתקדם.