הגיון הפלורליזם המחקרי

מתוך המקהל - קבוצת למידה בנושא מודיעין מערכתי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'יימס סורווייצקי, כתב בשבועון The NewYorker כתב ספר הנקרא "The Wisdom of Crowds" ("חכמת ההמון"). הספר עוסק ביכולת של ההמון להבין יותר טוב, לחזות יותר טוב ואף לקבל החלטות יותר טוב מאשר אדם בודד. הספר מביא מגוון דוגמאות מעולם הכלכלה, המדע ומחיי היום יום. לרעיון שמובע בספר יש השלכות גם על עולם המודיעין. לפי סורווייצקי, פלורליזם לבדו - הקמת ארגונים מקבילים אשר מתמודדים עם אותה בעייה על בסיס אותו מאגר מידע - אינו מספיק על מנת ליצר תוצאה טובה יותר (מדייקת יותר, נכונה יותר). הוא מונה ארבעה תנאים הנדרשים כדי להצדיק את המשאבים הנדרשים להקים ארגונים מקבילים:

א. גיוון בדעות - לא די שיהיו אנשים מגופים שונים, אלא נדרש שבגופים אלו יווצר ידע "עצמאי" ו-"פרטי" המייחד את הארגון. בהיבט הזה, גופי המחקר "המקבילים" אשר אמורים ליצור את הפלורליזם כיום עונים על התנאי, בתנאי שאכן ינצלו את היתרון הנושע ממקומם היחסי - בפיקוד, בגופי האיסוף וכו'.

ב. עצמאות - הדעה של המשתתפים אינה נקבעת או מוטה על ידי המשתתפים האחרים בדיון.

ג. ביזור - נדרשת התמחות שונה של אנשים, מדיסציפלינות שונות, המביאים לדיון עולמות תוכן שונים (ובהקשר שלנו - אנשי מחקר מתחומים שונים, לצד אנשי איסוף, ואף מפקדים. האם זה באמת קורה?).

ד. יכולת סכימה (aggregation) - שתאפשר לקבץ את הידע והשיפוט האישי לכדי תוצר משותף, קולקטיבי, של הקבוצה - וכאן, אולי, הכשל המרכזי של יישום עקרון הפלורליזם בגופי המודיעין.

סורווייצקי מתאר את מנגנון הבורסה ככלי סכימה יעיל אשר מאפשר לייצר תוצאה אחת, המסכמת את הידע והתובנות של מגוון משתמשים. הוא מתאר מגוון כלי ניתוח והערכה העושים שימוש בכלים דומי שוק , כולל הערכות לתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב. אצלינו, לא נוצר ידע חדש בדיוני מודיעין למינהם. יש מצגת מוכנה מראש, יש זמן להתייחסות (גם של אילו שבאו מבחוץ, עם ידע שונה) אך אין להם השפעה על המצגת, ואין תוצר חדש מהדיון, למעט "סיכום" של ראש הדיון, שלרוב צר מלהכיל את כל שקרה בדיון, ומתעלם מרוב האמירות בו.


בחזרה לדף האם צריך פלורליזם מחקרי