דיונים

מתוך המקהל - קבוצת למידה בנושא מודיעין מערכתי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דיון על ה-TAZ

ה- TAZ מושתת על עיקרון מוביל של העלמות, אי-נראות, כיסוד מרכזי ביכולתו לשרוד ולהישמר לאורך זמן. המרחב הקיברנטי, בשל יכולותיו להכיל אלמנטים של אי-נראות, נתפש כרכיב טבעי (לא קטסטרופה) ולגיטימי בגישה זו. כך גם המושגים של אנטי-רשת, מרקם, נוודות והעלמות.

ה- TAZ הוא בפרוש דבר מוחשי, והמרחב הקיברנטי הוא רק ביטוי אחד ל- TAZ ובוודאי שאינו יכול להכיל את כולו.

האם הוא באמת מוחשי? כן, לא מחפש אוטונומיה "ברשת". לא, רעיון מופשט עם ביטויים מוחשיים (מקום חיים נוסף).

חכים ביי מבין כי האנטי-רשת מאפשרת לו לנהל את אורח החיים שמתאים לו (כאנרכיסט) - טקטיקה של העלמות, נוודות נפשית, התקוממות. הוא ויתר על הרעיון הפיסי. ה- TAZ הוא מקום הפעולה שלו.

"הרשת" היא ביטוי של הקשרים חברתיים. היא מקנה יכולת לפעולה חופשית ובלתי נגלית (TAZ). ה-TAZ כמקום לתקשור.

אפשר היה ליצור TAZ בלי הסייבר (והיה ואולי אף יש). הסייבר הוא כלי חשוב ומתאים. הוא אינו תנאי ואינו מספיק. חכים ביי מסרב להיכנע לשיח השגור על הסייבר - הוא אינו מתנתק מכבלי הבשר.

יש שלוש רמות: רשת, מרקם (לרשת יש פן היררכי, אין מרקם בלי רשת), ו-TAZ. ה-TAZ אינו המרקם עצמו, אלא רעיון מופשט (הממומש פיסית) היכול לשכון במרקם, אך אינו בהכרח מתוחם אליו. ה-TAZ אינו רק אוסף אנשים, אולם הקהילה היא מרכיב חשוב בו.

הכתיבה שלנו בוויקי יוצרת אזור רעיוני המלכד אותנו כאנשים. הוא לא מדינתי, לא היררכי. הסביבה המדינתית (הקב"ט כנציג הממסד) מגבילה את מה מותר לנו לומר כאן.

מה שאנחנו עושים עכשיו אינו TAZ כי ה-TAZ מממש אלמנטים מרדניים.

אבל אנחנו כן עוצרים את עצמנו.

הקב"ט הוא שם קוד לתרוץ. עצם קיומה של מגבלת הסיווג לא מוסיפה לקשר של אתר זה ל-TAZ. המסגרת סדורה, מאורגנת מראש, פורום בעל כורחו, יוזמה של מישהו אחר, אין אנשים אחרים שיכולים להצטרף (פוטנציאלית כן).

TAZ מתאים לנושאים שבהם אין אחריות לשותפים. זה אזור בו כל אחד יכול לקחת על עצמו אחריות כלשהי לתקופה מוגבלת, לעשות דברים שמעניינים אותו, ולבחור מתי לעזוב.

כיצד נדע שה- TAZ הוא באמת TAZ ולא משהו שנוצר ע"י נציג הממסד בכדי לשלוט בדרך שבא אנשי ה- TAZ פועלים. האם TAZ 'ממסדי' הוא עדיין TAZ ?


דיון על מושג הזהות

דיון על הזהות בעולם הקיברנטי (שרי טרקל כהשראה)

בעידן הפוסטמודרני העכשווי, הזהות של האדם מורכבת מכמה וכמה זהויות. היא אינה חד ממדית. משתמע מדבריה שהעולם הקיברנטי, על מורכבותו הרבה, תואם תפישת זהות כזו - תנועה מתחום לתחום, ממרחב למרחב, משפה לשפה ללא תחושת אי נוחות. ניתן לשוטט בתחומים שונים רבים המתאימים לזהויות השונות.

"החלונות" של ישומים שונים במחשב כדימוי לזהות - מרכיבי הזהות יכולים להתקיים במקביל במקוות שונים בו-זמנית. החידוש הוא שאתה יכול לפשוט וללבוש זהויות במהירות רבה ולקיים זהויות במקביל.

המרחב הקיברנטי מאפשר לפתח זהויות בכיוונים שלא היו מתאפשרים בעולם ה"מסורתי" (מישהו משחק (?) ארנב!).

אבל אם אתה משחק דמות של ארנב, אתה לא באמת ארנב!

לכל אחד מאיתנו יש כמה כובעים גם מחות למרחב הקיברנטי. אולם, הדמיון בין הכובעים והמשותף להם רב. במרחב הקיברנטי השוני בין מרכיבי הזהות אדיר (על רקע העדר ממד פיסי).

הרעיון של זהות מפוצלת קיים גם ללא קשר לעולם הקיברנטי. המרחב הקיברנטי מאפשר למה שנמצא בתודעה לפרוץ החוצה. אתה יכול לפתח את העצמיים השונים שלך ולהפוך אותם למציאותיים בסביבה זו (יציאה מהממדים הפיסיים...).

לזהויות השונות במרחב ה"מסורתי" יש את אותו שם. העדר שם משותף במרחב הקיברנטי אומר שאין אחריות של אחת על השניה (דמות אחת היא שוטר והשניה פושע, במקביל).

המימד הקיברנטי מוסיף שני דברים: יכולת לחיות בזהויות מפוצלות במקביל ולנכוח במקביל במקומות שונים בו זמנית (ביזור), בנוסף ניתן לעטות זהויות שלא ניתן "ללבוש" בחיי היומיום. בנוסף, המשחק או הסימולציה מאפשרים לקיים עולם (פידבקים) מחוץ לעולם הפנימי.

יש סכנה שבסוף נוצר בידול בין הדמויות (אולי זהו היבט אחר של הביזור). מה שדמות מסויימת מרשה לעצמה לעשות לא בהכרח מרשה אדם לעצמו לעשות "בחיים האמיתיים".

לעומת זאת, ההתנסות בסייבר מאפשרת גם לתפקד באופן מסויים "בחיים האמיתיים".

אין בידול בין משחק למציאות. המציאות היא גם ב"וירטואלי".

"בחיים האמיתיים" יש כמה "שדות" שמאפיינים אותנו. אם מה שמייצג אותך במרחב הקיברנטי הוא אותו "טופס" אז זו אינה זהות קיברנטית. זהות במרחב הקיברנטי לא מחייבת שכפול של השדות המסורתיים.

מה ההבדל בין להיות רוצח במשחק MUD לבין להיות רוצח במשחק מול המחשב? במשחק מול המחשב "נהרגו ביטים". ב-MUD הרג של דמות פוגעת באדם.

בעיסוק המודיעיני במרחב הקיברנטי אנחנו מנסים לנתח מה הקשר בין זהות במרחב הקיברנטי, שבאה לידי ביטוי במה אני עושה, לבין הזהות בעולם שבחוץ. אם נצליח לזהות את האויב במרחב הקיברנטי ולקשר לזהות בעולם בחוץ (השדות ה"אמיתיים") אז יש מה לחפש מבחינה מודיעינית.

אם יש לזה השפעה על העולם שבחוץ יש לפעול, אחרת לא.

האם מרגע שמשהו נכנס לסייבר אז הוא לא משמעותי?

מי אמר שהחלוקה בין מרחב קיברנטי לעולם שבחוץ היא מוצלחת?

אם משכנעים מישהו בצ'ט לא להתאבד, האם זו הצלחה?

לשאלה "האם זה חשוב מהי הזהות האמיתית במרחב הקיברנטי?" ניתן להשיב, בעיניים מודיעיניות שלא בהכרח. ניתן לתאר צ'ט או שיחה בפורום כלשהו עם דמות אנונימית בצד השני - אם הדמות הזו נתנה לי מידע כלשהו, אם בעקבות מפגש איתה למדתי משהו חדש, מה זה משנה בעצם מי עומד מאחוריה? אם, במקרה אחר, אני מפתח עוד את השיחה עם אותה דמות ואנו מעבירים זה לזו מידע (שכל צד מתעניין בו), האם זה ממש משנה מי עומד מאחוריה? האם זה הופך אותה ל"מקור" בלשון היומינט? האם אפשר (או צריך) "לגייס" דמות שכלל לא ברור אם קיימת? ומה כל זה עושה לתפיסה המודיעינית המסורתית שמבחינתה "לגייס מקור", זאת אומרת "להסתכל לו בלבן של העיניים" ו"לגרום לו לבגוד"? וכאן הועלו רק אפשרויות של החלפת מידע - מה לגבי האפשרות שאכנס לפורום של האקרים, בהמשך לדוגמא שהועלתה בקורס, ואגרום להם (או אשכנע אותם) להתנפל על אתרים של החזבאללה? האם זה משנה מי מתוך הקבוצה הוא האקר ישראלי או האקר מצרי? האם עומד מאחוריהם אדם אחד (שמשחק תפקיד של האקרים רבים) או קבוצה של מיליון? האפקט שהם יגרמו יכול להיות משמעותי ואין, בהכרח, חשיבות לשאלה "מי עומד מאחורי המתקפה"...

חיים במרחב הקיברנטי לעומת פעולה בו

במסגרת העבודה בקבוצות התפתח דיון עמוק ביותר אודות ההבדל בין כאלה החיים במרחב הקיברנטי (למשל קהילות הקרים שזהו עיקר מהותתם) לבין כאלה הפועלים בתוכו. במסגרת הדיון בלטה העובדה שהיות שאנו פועלים במרחב הקיברנטי קל לנו יחסית לנסות ולהמשיג את אותם גורמים הפועלים בו ובגלל שאנו איננו חיים במרחב קשה לנו מאוד להמשיג את אותם אלו שחיים בו. ברור שכמי שפועלים במרחב יותר קל לנו לפעול נגד כאלה שפועלים במסגרתו (למשל סוריה שהינה מדינה ריבונית שבין היתר גם פועלת במרחב זה) ולעומת זאת יש לנו קושי גדול יחסית להתמודד עם כאלה החיים בו. במסגרת זאת, התעורר וויכוח תוכני שלא הגיע לכדי הסכמה האם הג'יהאד העולמי חי במרחב או פועל בו. ייתכן שלאור העובדה שאיננו חיים במרחב איננו יודעים האם הוא חי בו או פועל בו. הבחנה איכותית זו יש בה דבר משמעותי שעשוי להשפיע על אופן ההתמודדות עם מרחב זה.