פריט ידע הולדת תובנות

פריט ידע הולדת תובנות

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

הולדת תובנות

הגדרות

  • "תובנה": תובנות הן אבני הבנייה של כל תהליך הלמידה, למידה מתרחשת כאשר מידע, נתונים, גירויים שונים יוצרים בתודעתנו תחושה של הבנה, של גילוי.

המונח תובנה – משורש "הבנה", מצביע על העלאת דבר מה לרמת המודעות. זוהי למעשה הבנה חדשה. הבנה חדשה לובשת צורות שונות כגון הכללה, גילוי קשר, סיבה ותוצאה, הבנת קשר בין משתנים , יכולת חיצון (אקסטרפולציה) וניבוי, ארגון מחדש של מידע ועוד ועוד. תובנה מלווה בד"כ בתחושה של אה.. (קיבלתי מידע חדש) או אהה! EUREKA! ("נפל האסימון!").

תובנות – אע"פ שהן שכליות במהותן, מלוות בד"כ ברגשות עזים ובתחושות של קומפטנטיות ומסוגלות , סיפוק עצמי על ההבנה והלמידה הטריים ועל היותנו חלק מתהליך יצירתי.

תובנה נולדת בד"כ תוך כדי תהליך של למידה ו/או רפלקציה. תובנה הופכת מידע לידע. תובנות מתרחשות לעיתים קרובות במהלך שיח בין אנשים (דו-שיח או רב-שיח). סיפור של מקרי הצלחה וניתוחם הם בד"כ זירה נוחה המזמנת הולדת תובנות חדשות.

ארגון של מספר תובנות סביב נושא מסוים והקשורות ביניהם קשר לוגי, עשויות ליצור "תובנות- על" ולהוביל לארגון מחדש של הידע.


  • "טיפים" להולדת תובנות

כדי להקל על הולדת תובנות בתהליך למידה ובמיוחד במהלך פגישת עבודה של צוות למידה – מומלץ להיעזר בתהליכי חשיבה וגירויים אינטלקטואליים. ה"טיפים" שלפנינו יכולים לעזור והם כלי רב-ערך עבור כל מלווה למידה וכל חבר בצוות לומד. הטיפים קשורים בצורה כזו או אחרת למישור הלוגי-קוגניטיבי אך קרוב לוודאי מתלווה לעצם הולדת התובנה משקל רגשי עמוק ומשמעותי.

להלן כמה דרכים לסייע בהולדת תובנות:

  • המשגה

הכללה, הסתכלות על ה"מכלול".

נסה להתעלות מעל המקרה הספציפי: הכלל, החצן. נסח "כלל", חפש "חוקיות".

  • חיפוש הייחודי

זיהוי מאפיינים יוצאי דופן.

שאל עצמך מה מיוחד בזה, איך הגענו למצב הזה, בזכות מה, מה הרשים אותי ?

  • ספר

חיפוש ריבוי זוויות הסתכלות

התייעץ עם חברים, ספר להם, שמע את דעתם, קבל עצה דמיין עצמך כטרובדור או מספר סיפורים המנסה לגרות את הדמיון של קהל השומעים בצוות.

  • דמיין

חיפוש תובנות בחשיבה מטפורית

עשה שימוש בדימויים ומטפורות : למה הדבר דומה? מה זה מזכיר? מה ניתן ללמוד מהמשוואות?

  • פירוק והרכבה

שימוש באנליזה וסינתזה.

פירוק נושא/שאלה/אובייקט לגורמים וניסיון לחבר ביחד, לא בהכרח לתצורה המקורית ולא בהכרח עם כל הגורמים "המפורקים".

  • שרשור

יצירת שרשראות לוגיות ו/או טמפורליות (רצף בזמן).

"מה יהיה, מתי יהיה? חשיבה שיטתית על תהליכים הנפרסים בזמן – שלב אחר שלב, לנתח את המעברים וההתקדמות משלב לשלב.

  • רצפים

חיפוש קורלציות, תליוויות (dependencies) וקשרים בין משתנים.

"ככל ש...אז ...". או "ככל ש...דווקא יורד ה...." כל פעם ש... מופיעה תופעה..."

  • הקבצות

יצירת קטגוריות, קבוצות – לפי מכנים משותפים.

לבחון מה המכנה המשותף למספר מקרים, מה קושר בין גורמים וכו' (לעיתים קיים גורם שלישי שמשפיע על משתנים משניים).

  • "שכפול"

חיפוש משמעותיות מערכתיות או השלכות ארגוניות .

חשוב על שכפול המקרה / הפתרון X ריבוי מקרים מה יקרה אז? מהן המשמעויות? מה זה אומר לגבי ההווה המיידי?

  • "הפכא מסתברא"

חיפוש הפכים.

הולדת תובנות עשויה להיות יעילה במיוחד בעת ניתוח אירוע או בנסיון ללמוד מהצלחות : למשל "מתי מצליחים ומתי לא" במה כן ובמה לא, וכד'.

  • שאל ונען

בחינת אספקטים שונים של שאלת המוצא (שאלת הלמידה ) אפשר להפעיל שיטות שונות כגון "למה X 7" (על כל תשובה שואלים למה, למה – עד להולדת תובנה חדשה)

  • "מה במשבצת"

הולדת תובנות עם הצלבת משתנים.

הגדרת משתנים ויצירת מטריצות דו – או אפילו תלת ממדיות וניסיון לבחון המשמעות של המשבצות הריקות הנוצרות.

  • התמקדות בצורך ארגוני

יצירת הירארכיות של סדרי עדיפויות (עיקר/טפל, חשוב/דחוף).

נסה לקשור את המקרה (שם ואז) עם מצבך היום (כאן ועכשו), בחן אם יש כאן לקח שימושי לעבודתנו כיום


עצות למלווי למידה

  • חשוב לכלול בכל מפגש של צוות לומד מספר פעילויות (לפחות אחת) המכוונות לגרות את החשיבה כדי להוליד תובנות חדשות.
  • חשוב "ללכוד" תובנות בעת היווצרותן ולתעדן, כדי שלא תלכנה לאיבוד (ראה טופס).
  • מומלץ לסיים כל מפגש למידה עם "טקס-תובנות" שבו כל אחד בתורו (בלי דילוגים וללא קשר הכרחי להירארכיה הפורמלית), מצביע על התובנות שלו (מה למדתי – איך למדתי?מה למדנו-איך למדנו?).

בצוות לומד, אחד התפקידים החשובים ביותר של מלווה הלמידה הוא האחריות לניהול תהליך של הולדה, הטמעה, שימור ועיבוד תובנות.

חשוב כי כל חבר בצוות יחוש שותפות לאחריות להולדת תובנות (של עצמו , של הזולת והצוות)


מצוות "עשה"

  1. הקדש זמן לרפלקציה
  2. העזר בצוות לומד לגירוי ולמשוב
  3. ספר סיפורי הצלחה ושאל "מה עשיתי כדי שזה אמנם יצליח"
  4. קבל מידע, עצות וגירויים מגורמים שונים – "מעליך ומתחתיך"
  5. היה מוכן לקבל כל רעיון, גם תובנה שנראית בתחילה מרחיקת לכת או מצריכה שינוי ארגוני גדול מידי
  6. נסה ליצור הכללה, חפש "חוקיות"
  7. בחן את המשמעויות וההשלכות המעשיות / יישומיות של התובנה - בגישה אופטימית
  8. תעבד ו"תגלגל" את התובנה, תן לה ניסוחים שונים, תפתח את הרעיון. קבל הצעות משפרות ושלב אותן.
  9. רשום / תעד כל תובנה מייד, רצוי עם הוולדה
  10. פרגן ! תן לעצמך ולעמיתך קרדיט.

מצוות "אל תעשה"

  1. אל תסמוך על "הברקה" שאולי תופיע מעצמה
  2. אל תשמור תובנות לעצמך "בבטן"
  3. אל "תנכס" לעצמך הצלחות של הזולת
  4. אל תתבטל בפני סמכות הירארכית, זה עלול לשתק את התהליך...
  5. אל תחסל את התובנה בעודה באיבה. אל תמהר לשפוט את התובנות-גם לא של עצמך.
  6. אל תתפס לדוגמא או מקרה פרטי.
  7. אל תיפול למלכודת של הציניות: "ממילא זה לא יעזור..."
  8. אל תצמד לניסוח מקורי ואל תכנס לעמדה הגנתית
  9. אל תסמוך על הזיכרון
  10. אל תזלזל ב"תובנות קטנות" : רעיון קטן גדול יהיה...

רישום ותעוד תובנות

חשוב ל"צוד" או "ללכוד" תובנות בשלב מוקדם בתהליך היווצרות ולידתן.

מומלץ לצייד את חברי צוות הלמידה בטופס כדי שירשמו / יתעדו את התובנות איך שהם נולדות במהלך דיון.

בד"כ תובנה יכולה להוולד מתוך גירוי ישיר (כגון שאלה) או באסוציאציה מדרגה שניה ושלישית (כגון רעיון שמזכיר נושא שמוליד רעיון וכד').

התעוד חשוב בכדי לא לאבד תובנות בבחינת "בור סוד שאינו מאבד טיפה" וגם בכדי שאפשר יהיה לנתח את תהליך הולדת התובנות: מה גורם לנו "לעוף" ולהיות יצירתיים, מה מוריד אותנו לקרקע ומאפשר לנו להעלות הצעות מעשיות, מי עוזר לנו לשבור "מעגלי תקיעות", כיצד אנחנו לומדים כצוות, ועוד ועוד.

הטופס המוצע להלן יכול לשמש כדוגמא לכלי מובנה "ללכידת תובנות".

נרשמים בו שלושה תחומים עיקריים:

  • מה – הגירוי (מהו המידע או האמירה שהולידה התובנה)
  • תובנה – (רעיון, הצעה, הבנה חדשה, ארגון מחדש של הידע ועוד ועוד) – ראה "טיפים להולדת תובנות"
  • הצעות – ניסיון "לתרגם" תובנה (לעיתים מופשטת וכללית) לניסוח אופרטיבי-פרקטי בצורה של הצעת החלטה, צעדי יישום, תוכניות ביצוע וכד'.


נכתב על ידי מיכאל גנור