פריט ידע כיצד אוספים ידע לצורכי למידה ארגונית?

המקום בו מתחילה למידה ארגונית אינו קשור כלל ללמידה. הוא קשור לביצועים ולהערכתם. הערכת ביצועים בארגון מהווה את שער הכניסה לעולם הלמידה.ואיסוף ידע בארגונים, חייב להיות קשור לצרכי ביצוע ולפערי ביצוע מוכחים. פרקטית, איסוף הידע לצרכי למידה מתחיל בהכנסת כלי לתעוד ומיפוי רמת הביצוע של הארגון. באנגלית השאלה הבסיסית ללמידה נשמעת נכונה ופשוטה יותר: how are we doing? (כפל המשמעות בביטוי האנגלי מהותי לעניינינו).

הצעד הראשון לתחילת הלמידה היא הצבת יעדים תוצאתיים לכל מחלקה ולכל עובד בלשכה. הכוונה בתוצאתיים היא שהיעדים לא יתארו מה העובד / המחלקה / הלשכה מתכוונת לעשות אלא מה תהיה תוצאת ההעשיה והשפעתה על הלקוחות. לאחר שהוצבו היעדים וננקטו הפעולות להשגתם יש למדוד את הפערים בין מה שרצינו להשיג ומה שהושג בפועל. הפער שיווצר הוא פער היוצר את מרחב הלמידה.

הדיון והחקירה של פערי הביצוע יציף את הידע הבסיסי לצרכי הלמידה של הארגון. כדי לבצע את הדיון האנליטי בפערי הביצוע לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. יש שיטות רבות, מתודלוגיות מצויינות ומוכחות, וכלים פרקטיים רבים. אחת העוצמות המרכזיות והחשובות של מרחב הלמידה הדיגיטלי הוא השחרור מהצורך לכתוב מחדש דברים שכבר נכתבו (ע"ע עידן מכונות הכתיבה) והאפשרות להפנות למקומות הרלוונטיים.

מתודולוגיות לתחקור פערי ידע

את המסע אפשר להתחיל עם הכלי החשוב ביותר לטעמי באיסוף ידע פרקטי בארגונים, טכניקה ואוסף כלים ממשפחת "התחקיר המוקיר" עלין תוכלו להתחיל לקרוא ב- [1] ולהמשיך לשוטט הלאה לפי הענין והצורך.

מתודולוגיה נוספת, מתאימה במיוחד להשקת תהליך למידה ולארגונים גדולים היא טכניקה וארגז כלים ממשפחת future search שעליה ניתן לקרוא ב- [2]. אחד ממובילי המתודולוגיה בעולם, הוא ישראלי נחמד המתגורר בימים אלה בארה"ב ושמו יובל דרור. תכתבו לו במייל ydror@rcn.com ותגידו שאני שלחתי אתכם.

ועוד כלי חשוב... שני הכלים הנ"ל עוסקים באיסוף ומיפוי ידע פנימי, הקיים בארגון בין בצורה גלויה ובין כ- tacit kmowledge הכלי השלישי לאיסוף ידע לצרכי למידה, ממוקד באיסוף ידע ממקורות חיצוניים. קוראים לכלי גוגל והוא שוכן בכותבת www.google.com נסו ותתמכרו.

--צביקה רול 13:56, 10 דצמבר 2005 (IST)