תורת ההכרה או אפיסטמולוגיה (Epistemology) היא ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי, סוגי הידע, מקורות הידע (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי)' מאפייני הידע (כגון ודאות, ספקנות) וגבולות הידע.
פרדינן דה סוסיר (26 בנובמבר 1857 - 22 בפברואר 1913) היה בלשן שוויצרי.
נולד בז'נבה, והניח את היסודות להתפתחויות רבות בבלשנות במאה העשרים. הוא ראה בבלשנות ענף של מדע כללי של סימנים, לו הוא הציע לקרוא סמיולוגיה.
עבודתו, "Course in General Linguistics", התפרסמה לאחר מותו ב-1916 על ידי צ'ארלס באלי ו-Albert Sechehaye, בהתבסס על כתבי ההרצאה. עבודה זו הפכה לאחד מיסודות הבלשנות המודרנית.
מושגי יסוד של דה סוסיר דה סוסיר טבע מושגי יסוד רבים, שהפכו למקובלים בבלשנות המודרנית. בין המונחים שטבע:
סינכרוני/דיאכרוני - דה סוסיר הדגיש מבט סינכרוני על בלשנות בניגוד למבט הדיאכרוני (בלשנות היסטורית) של המאה ה-19. המבט הסינכרוני רואה במבנה השפה כמערכת פועלת בנקודת זמן מסוימת. כלומר, במקום בחינת השפה לאורך זמן, על השינויים שארעו בה, ביקש דה סוסיר לבחון את השפה כמערכת שלמה בזמן אחד נתון. אבחנה זו הייתה לפריצת דרך, והפכה למקובלת. מסמן/מסומן - ההפרדה בין המישור החומרי של הסימן לבין משמעותו. מסמן הוא השם שנתן למימד הצלילי, או הגרפי, של המילה, במטרה להפרידו מן המסומן, שהוא מובן המילה. מסמן, אם כך, הוא הייצוג של המילה (בצליל או בכתב), ללא המשמעות הנלווה אליו. צירוף המסמן עם המסומן יוצר סימן. כך, לדוגמא, המילה "כלב" היא סימן שמורכב ממסמן ומסומן. המסמן הוא האותיות "כלב" (או הצלילים של המלה "כלב" בדיבור), ואילו המסומן הוא המובן שעולה בתודעתנו עם קליטת המסמן. חשוב להבחין בין מסומן לבין רפרנט. לאנג/פארול - ההפרדה בין אוסף המבעים של השפה (פארול) לבין הכללים המנביעים אותם (לאנג). המונח לאנג מציין את הכללים האבסטרקטים שמונחים ביסוד השפה. גם אם איננו מנסחים לעצמנו את כללי התחביר, למשל, של העברית, עדיין אנו מסוגלים לזהות משפט שאיננו תקני בשפה זו. המשפט "דן הלך לים" הוא פארול, המבע הלשוני עצמו. אוצר המלים והתחביר שביסוד משפט זה הם לאנג. המונח לאנג מנוגד למונח פארול.
אחת מאבחנותיו המרכזיות של דה סוסיר נוגעת לטבע המשמעות. לטענתו, בכל סימן המסמן (צלילי המילה) נבחר באופן שרירותי. בשפות שונות יש מלים שונות לאותם הדברים. "חתול" בעברית הוא "cat" באנגלית. לעתים, אמנם ישנן מלים שאמורות לחקות את צליל האובייקט (אונומטופיאה, אולם גם אז ישנה שרירותיות מסוימת. כך, למשל, המילה "בקבוק" אמורה לייצג את הצליל הנוצר כאשר מרוקנים את תוכן הבקבוק; אולם ניתן היה לבחור צליל אחר, למשל צליל ההקשה על הבקבוק.
אולם דה סוסיר לא מסתפק בהבחנה זו. לטענתו, ישנה שרירותיות מסוימת בעצם בחירת המסומן - מובן המילה. דה סוסיר טען שמסומנים נקבעים, בין השאר, באמצעות הבדלים בינם לבין מסומנים אחרים. משמעותה של מילה אינה תלויה רק בעולם, אלא קשורה גם לשפה עצמה. מושגים נמדדים ביחס למושגים אחרים.
המילה "חם", לדוגמה, מתארת טווח מסוים בסולם הטמפרטורות. טווח זה נקבע, בין השאר, על פי מושגים אחרים כ"חמים" ו"לוהט". בשפות שונות מתארת המילה "חם" טווח טמפרטורות שונה במקצת. כלומר, המושג נקבע בהתאם ליחסו למושגים אחרים באותה מערכת לשונית.
בנוסף לכך, הגיע דה סוסיר לפריצת דרך משמעותית בצעירותו בתחום ה"מסורתי" יותר של בלשנות היסטורית, כאשר הציג תיאוריה בהתפתחות של הלשונות ההודו-אירופיות הידועה בשם תאוריית הלועיים. כניסיון לפתור סוגיה בהתפתחות שורשים יוצאי דופן בפרוטו-הודו-אירופית הציע דה סוסיר כי מקורם של שינויי תנועות לא סדירים בשפה הפרוטו-הודו-אירופית נובעים מצליל עתיק שהיה שם ונעלם, וחוקרים שבאו אחריו העלו את האפשרות כי מדובר בעיצורים לועיים, שנעלמו מאוחר יותר. רק לאחר מותו של דה סוסיר, ב-1916, כשפוענחה השפה החיתית והתגלתה כשפה הודו-אירופית קדומה ביותר, התגלו בה מאפיינים המאשרים את תאוריית הלועיים. יש הטוענים כי בתיאוריה זו השפיע דה סוסיר באופן מכריע על הבלשנות ההיסטורית והמתודיקה שלה.
דה סוסיר הניח את היסודות לבלשנות המודרנית, שעוסקת במחקר השפה מזווית סינכרונית. עבודתו השפיעה על קלוד לוי-שטראוס ועל מחקריו באנתרופולוגיה. מאוחר יותר אומצו אבחנותיו על ידי הסטרוקטורליזם. ההפרדה בין מסמן למסומן הפכה להיות אבן דרך בסמיוטיקה, חקר הסימנים ומערכות הסימנים. כך, למשל, רולאן בארת בחיבורו "מיתולוגיות", הדגים כיצד מערכת הסימנים של דה סוסיר יכולה להיות מורחבת לכדי מערכת כפולה, זו של המיתוס. דה סוסיר השפיע גם על זרם הדקונסטרוקציה בפילוסופיה ובתורת הספרות.
המונח סטרוקטורליזם משמש בדיסציפלינות שונות במאה העשרים. הרעיון המונח בבסיס גישה זו הוא כי תופעות רבות אינן מתרחשות במבודד, כי אם נובעות מאותו מבנה (structure) שלם. סטרוקטורליסטים, בכל תחום ידע, מנסים לתפוס ולתאר מבנה זה ואת השינויים שיכולים להתחולל בו. זאת מתוך מטרה להרחיב את תחום הידע בו הם עוסקים.
לפי הגישה הסטרוקטורליסטית, התרבות היא מערכת של סמלים שמאורגנים כמבנה בעל ניגודים בינאריים, דיכוטומיים. שמשקפים את טבעה האוניברסאלי של החשיבה האנושית. הסמלים מאורגנים בצורה של מבנה - בעל קצוות חדים בין קטגוריות. יצירה של ניגודים, שקיימים (כביכול) בטבע שלנו. התרבות היא שיקוף המחשבה האנושית. נקודת המוצא: נטיית בני האדם למיין, לקטלג ולסווג את המציאות סביבם. דימוי מרכזי של הגישה: לא האורגניזם אלא הדימוי של שפה. תרבות, חברה אנושית ומערכות של יחסים אנושיים - מערכת קודים מסוימת בה אנשים מתקשרים עם עצמם וסביבתם. מטרה: פענוח הדקדוק הפנימי של החברה האנושית. קלוד לוי שטראוס – דיבר על "לא מודע קולקטיבי": מערכת של חשיבה שנמצאת מאחורי ההתנהגויות שלנו. הנחה: כשאנחנו מסתכלות על חברה אנושית ועל ייצוגיה יש מתחת לפני השטח חשיבה אנושית הבאה לידי ביטוי. סמל – משמעות הסמל נולדת מתוך ניגודו בסמלים אחרים. התנהגות חברתית ותרבות מהווה ייצוג לחשיבה האנושית - דרך ניגודים. יש דגש על הסמל ועל הסמלים המנוגדים לו.
לוי שטראוס מתחיל מביקורות על הגישות הפונקציונאליסטיות. מפענח יחסי שארות כצורה של תקשורת. עובד על חקר המיתוס - נושא זנוח בפונקציונליזם. חוקר מיון - מיון פרימיטיבי - האופן בו קבוצות "פרימיטיביות" ממיינות צמחים ובעלי חיים כצורה של חשיבה מדעית. איך אנחנו מתייחסות לאני ולאחר מבחינת הרציונאליות? איך "החזירו" התיאורטיקניות את הרציונאליות לחברות השבטיות? סטרוקטורליזם - כל בני האדם מערכות חשיבתם הן זהות. הפירוש של השפה - קשור בעיקר למבנה.
בקולנוע ובתורת הספרות המונח לרוב מתייחס לזרם המחשבה, שיצא מבלשנות מודרנית, שלרוב מזוהה עם פרדינן דה סוסיר. הכללתם של מודלים בלשניים על ידי האנתרופולוג הצרפתי קלוד לוי-שטראוס עודדה אחרים ליישם את גירסתם הם לרעיונות סטרוקטורליסטים על מגוון נושאים רחב. כך, גישתו של לוי-שטראוס השפיעה השפעה מכרעת על התפתחות מדעי החברה מ-1960 והלאה.
כבכל תנועה תרבותית, היו לסטרוקטורליזם יותר משני מקורות השפעה. בלשנים נוספים, מלבד דה סוסיר, תרמו להתפתחות זרם זה. יש לציין במיוחד את רומאן יעקובסון, שעבד על בעיות ספרותיות באופן קרוב, הרבה לפני שהסטרוקטורליזם הפך לגישה מרכזית. עם זאת, לוי-שטראוס הוא מייצג מובהק של הגישה הסטרוקטורליסטית. בעל ידע בפילוסופיה ובמדעי החברה, הוא הציג את דיעותיו באופן מתודי.
כמו כן, דמויות מובילות אחרות בסטרוקטורליזם כתבו מחקרים רבים, בהם ניכרו השפעות נוספות. רולאן בארת ומישל פוקו כונו הן סטורוקטורליסטים והן פוסט סטרוקטורליסטים. מטרתו המרכזית של לואי אלתוסר הייתה להרחיב ולעדן תאוריות מרקסיסטיות. באמריקה, עבודתו של לאונרד בלומפילד, שהושפע על ידי דה סוסיר, ייצגה אופי ספציפי יותר של סטרוקטורליזם, שעתה מוערך כמגביל מדי. בשנות החמישים, נועם חומסקי ביקר בחריפות אספקטים רבים של הסטרוקטורליזם, אולם בו בזמן תרם לזרם זה תרומות נכבדות.
•אנו חיים במתח שבין ההמשגה היא של המתבונן והכל סובייקטיבי לבין מידע המתייחס לנתונים שניתן להתייחס אליהם.
- כדוגמא של הבנייה חברתית יובא הסיפור מהגמרא במסכת בבא מציעא על תנורו של עכנאי.
חזרה לדף מערכת מושגית חדשה לדיון במודיעין