בהסטוריה הקצרה של הרשת ההזדקנות היא מהירה ואכזרית. טכנולוגיות נולדות, מתבגרות, מזדקנות ומתות לפעמים תוך חודשים. והנה הזקנה הזו...ל סקסית, פריקים קיברנטיים המסתובבים עם פנקסי ה - IN וה - OUT של אופנות הרשת לא מתחרמנים ממנה יותר אבל היא עדין המנוע הכי חזק בשכונה.
בשוק הידע ערך המניה שלכם נקבע בין השאר על פי אורך רשימת אנשי הקשר שלכם ב - outlook.
הוא זמין כמו טלפון (ונתמך על ידי כל המכשירים הניידים החל ממכשיר הסלולר, עבור ב PDA וכלה בבלקברי)נימוסי כמו בת אצולה פולניה (לא מפריע, ממתין בסבלנות שתקראו לו) חרוץ - 365/7/24)ופועל במהירות האור (כפוף למגבלות הפקקים בצומת גהה).
כלים אופרטיביים לעובד / אובד הסוציאלי (ולכל שאר העובדים והאובדים):
הגדל את מספר העו"סים ברשימת אנשי הקשר שלך ב outlook ב- 20% בשנה לפחות הפץ שאלות / תשובות / רעיונות לקבוצה נבחרת של אנשים אותם אתה מעריך ואוהב שמור על קשר מיילי רק עם משתפי הפעולה בנה את תיקיות ה inbox לפי תחומי ידע והעבר את ההודעות לשם (לא ל -deleted items) עבוד עם outlook ולא עם גרסת ה - express שלו (את הסיבה תבין לבד אחרי חודש)
בהמשך תוכלו לקרוא משהו שהגיע אלי במייל (כמובן....) לצערי אני לא יודע מי כתב את זה אבל זה שווה אחד הדברים היותר מעניינים שקראתי ב - 24 שעות האחרונות. (אם מישהו מגלה את מקור הכתבה - בבקשה הוספיו את שמו / שמה / שמותיהם / שמותיהן)
יש דור חדש עכשיו. כן, עוד אחד.
הופיע במקור ברשימה של צביקה בשור באתר החדשות NRG: הקישור
הדבר שאני עושה, בסופו של דבר, זה לא לכתוב, לא לערוך, לא לייעץ ולא לנהל. הדבר שאני עושה, יש לו שם ארוך ושם קצר. השם הארוך הוא ריכוז של מידע בזמן אמת, עיבודו והפצתו. השם הקצר הוא אנבולדינג. Unbolding.
כדי להתחיל להבין את חיי האנבולדר, אתם צריכים להיכנס לתיבת האימייל שלכם. יש שם שני סוגים של אימיילים כרגע. הסוג הראשון, הכחוש, הוא זה שכבר קראתם. הסוג השני, העבה והמודגש, הוא זה שטרם קראתם. המטרה, אם כן, היא להפוך את השורות המודגשות לשורות כחושות. אנבולדינג.
תיבת המייל של אנבולדר מקצועי מציפה שורה מודגשת בערך בכל דקה. הודעות לעיתונות, ניוזלטרים, אימיילים מבת הזוג, מחברים, לינקים לבדיקה מעמיתים, שאלות מהבוס, שאלות מהעובדים, עדכונים שוטפים מהמנהלה, קורות חיים.
האימייל הוא רק זירה אחת, כמעט משנית, בה מתנהלת שגרת יומו של האנבולדר. הזירה העיקרית, המציפה באמת, היא גזרת ה-RSS. פורמט הפצת התוכן שצובר לעצמו מעריצים ברחבי העולם מביא אל שולחן העבודה של האנבולדר אין סוף מקורות מידע מסוגים שונים. אצל עבדכם מדובר במקורות כמו הניו-יורק טיימס, נענע, CNET, יאהו, סלאשדוט, הרג'יסטר, האינקוויירר, נֶאווין, מיקרוסופט ווטש, ארס טכניקה, אנגאדג'ט, גיזמודו, פורבס, ה-BBC, מטהפילטר, בוינגבוינג, האתר של חיים רביה,פיקצ'רפונינג, ויירלס ג'פן ווטש, הפיד של אורי ברוכין, ארס טכניקה, וויירד. חלק מהם מייצרים 40 אייטמים ביום. ארבעים שורות לאנבלד.
יש איום חדש על חייו של האנבולדר. החיים הפרטיים מאיימים להיכנס לו לתוך תוכנת ה-RSS. הבלוג של החברה, הבלוג של החבר, אלבום התמונות המתעדכן של הבן דוד שמטייל, שלא נדע, בתאילנד. כולם יהיו שם, מעדכנים כל הזמן, מודיעים כל הזמן על העדכונים, מצפים ממך שתעבור עליהם, תציץ בהם, תסווג אותם, תטפל בהם. בארה"ב זה כבר קורה, בישראל המהפכה עדיין לא הגיעה לאיש הקטן. בעצם, גם לאתרים הגדולים
היא טרם הגיעה.
מה היחס של האנבולדר לשורה השחורה העבה? זה תלוי, כמובן. השורה היחידה שמופיעה פתאום באחת מזירות המידע הנסקרות היא תענוג גדול. בסימון אחד, לפעמים בסימון ומענה קצר, האנבולדר השיג לעצמו את השקט הנפשי. הכל עכשיו דק, הכל תחת שליטה.
אפשר להתפנות לעיבוד של מה שנאגר בסבבי האנבולדינג הקודמים.
בבוקר, לעומת זאת, ובעיקר בימי ראשון, כשהאנבולדר מפציע אל עולם שחור משחור, המוני שורות לחסל במהירות, לעבד, להראות תפוקה, הבולד הוא האויב הנורא ביותר.
ברור גם שדברים מתפספסים בשעות האלה, שהכמות גורעת מן האיכות. כשהתהליך מסתיים והלוח נקי, האנבולדר כאילו השיב לעצמו את ידיו ורגליו.
ומה אחר-כך? איך מבלה האנבולדר את הרגעים השקטים בין חיסול הערימה ועד שמתחיל המידע להזדרזף אליו שוב? כאדם המביט אל השמש השוקעת, יודעת בבטחה שעם שחר תשוב, גם האנבולדר יודע שהשורה המעובה הבאה בוא תבוא. וכמו אדם ששמשו שקעה, הוא גם מפחד משלטונה של החשיכה, וגם מבקש לעצמו את התענוג שבשינה לנצח.