פריט ידע מפגש שמיני - 25 פברואר

פריט ידע מפגש שמיני - 25 פברואר

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חלק א' - דיון על התכלול / העבודה המערכתית

בפגישה המוקדמת דיברנו עם שוש על המינון והצורך בהתקדמות בנושא המתכלל. על רקע זה, הוחלט להקדיש לנושא המתכלל שעה וחצי, בתחילת המפגש. לאה הנחתה.

בפגישה הקודמת נשארנו עם הרגשה שאנחנו רוצים להתקדם עם עניין התכלול. יש עניין של מחיר הדדי שרוצים לשלם בין התקדמות בעניין התכלול לבין עניין התיעוד של התוכנית האסטרטגית.

דרך אחרת לקרוא לעניין התכלול, הוא הגדרת תפקיד העו"ס בישובים.

הצוות של אתי, בת חן ומאיה הציג את תוצרי העבודה שלו בישיבת הצוות האחרונה. העלינו בפני צוות המחלקה שבצוות התכנון האסטרטגי עלה הנושא הזה – איך אנחנו עובדים כדי לייצר סגנון עבודה משותף ואמירה משותפת (תוך שמירת היחוד של כל אחד ואחת). בהרגשה שלי מאד הלכו איתנו, והיתה הרגשה שזה מאד נחוץ. עלה הצורך לבחון את הדרך שאנחנו עובדים, האם מתאים לצרכים של אנשים.

אני מרגישה שזה קשור גם בשאלה מה זה מבחינתנו עבודה סוציאלית? למשל, האם עובדים רק עם חלשים?

שאלה נוספת נוגעת להתפתחות המחלקה – האם אותו סגנון שהיה פעם מתאים לתפיסה הנוכחית שלנו?


לאה – האם זה עלה בקונטקסט של האיחוד, או שזו מגמה בלי קשר?

האיחוד מאד חידד את הדברים. השאלה היתה קיימת קודם, אבל האיחוד זרז את התהליך כי זה המחיש מפגש בין גישות שונות מאד.


לאה – האם האיחוד של עתלית יצר שינויים בזירת העבודה של האנשים?

בודאי. אבל גם במעגן מיכאל לצורך הדיון.


הרבה פעמים העבודה בישוב מסוים נובעת לא תמיד בגלל הקשר של העובד עם הישוב, אלא מתוכנית "מעל". חסרות לנו תפיסות כלליות, מערכתיות.

מצד אחד חלה תזוזה מאד גדולה בתוך המחלקה, לכוון של מטפלים מוכשרים ומומחים – זה טוב. מצד שני אנחנו מחלקה של מועצה איזורית, ואנחנו מחויבים לישובים ולקהילות וזה המנדט שלנו והצפיה שלנו מעצמנו.

מצד שני קיימת סכנה שאנחנו לא נגיע לרמת הפרט. אנחנו צריכות להזהר לא לקפוץ למסקנות.


שוש – אני רוצה לראות את העובדת יותר מחוברת לקהילה, לבעלי תפקידים.

שוב חזרה השאלה - האם אנחנו מגיעות רק לאוכלוסיות החלשות או גם לחזקות. אם אין לעובד ראיה מערכתית – בעיות גם לא יצופו.

לאה - מה שאני שומעת ממך, שהיום העובד גם עוסק בעבודה פרטנית וגם בעבודה קהילתית. אבל את רוצה שלכל עובד תהיה גם מיומנות ברמה המערכתית. האם לכל העובדים יש גם את הזמן וגם את המשאבים לכך? האם לכל העובדים יש הכרה בכך שזו הצפיה מהם?

שוש - אנחנו צריכים לאפשר את זה, ושאלה המחירים שצריך לשלם. צריך לעשות גם וגם, במשאבים הנתונים. בנוסף לכך – שינוי במינון העבודה לכוון קהילתי, יכול לתת תפוקה משמעותית, שתפצה על הירידה בעבודה הפרטנית.

עדיין יהיה שוני ברמת העובד וברמת הישוב. אולי צריך עובדים שתפקידים ללוות את העו"סים בתפקיד הקהילתי המערכתי החדש שלהם?

בהמשך לדברים של שוש - צריכה להיות התאמה בין המשאבים שיש לנו ובין מה שאנחנו לקחים על עצמנו.

התכנון האסטרטגי מאפשר לנו התבוננות ובדיקה.

מדוע זה מעסיק אותנו? האם מרגישים בישובים עצמם שישנה החמצה, או שמרגישים שיש להם רווח בתמקצעות של העובדים.

אני חושבת שיש תחושה של החמצה, בפרט של אוכלוסיות שלמות שאיננו מזהות את הבעיות שלהן.


לאה – אני נורא שמחה על מה שקורה כאן, כי זה מצביע על התלהבות ועל כניסה למקום שחשוב לנו להכנס אליו.

דליה ס. - מבחינתי עולה המתח, שמוכר בהרבה מועצות איזורית – בין להיות עובד מערכתי לבין להיות מחלקה טיפולית קלאסית, פרטנית. אני פעם עבדתי במועצה איזורית (זבולון), והרגשתי את השאלה הזו באויר, ברמה של בלבול. אני אישית חושבת שהמנדט העיקרי שלנו הוא לא תחנה טיפולית כזו או אחרת. בתהליך בזבולון אנחנו החלטנו שלפחות 50% מהמשאב של עובדים יופנו לנושאים מערכתיים.

עברנו תהליך בן כשנה, של בירור מה זה עבודה מערכתית, איך אני נכנסת לישוב, כולל מתכונים טכניים מאד – אבל שעזרו לנו. זה תפס את העובדים בסופו של דבר, והם ממש נשאבו לזה בסוף.

התהליך שעשינו –

  • גיבשנו חזון
  • היתה הובלה של התהליך, כדי לעבוד כנגד ההתנגדויות הטבעיות
  • היתה עבודה עם כל העובדים, בלווי של מישהו חיצוני
  • אני קוראת "כוללני" לביקורי בית, ו"מערכתי" לעבודה עם מנהלים מקומיים
  • המפע"ם עזרו לנו


צריכים לקבל על זה גם הדרכה, בתהליך הבניה וגם במימוש.

דליה ש. - כאילו יש לנו פריבילגיה לבחור בין התמקצעות לבין עבודה קהילתית. האם זה המנדט שמחויב שלנו, או שזו זכות שלנו? אצלנו בשירות מבחן גם הולכים לכוון הקהילתי-מערכתי, אבל כהנחיה.

שוש – אצלי מאד ברור שזה הכוון שלנו.

צביה – כדאי מאד שיהיה קו מאד ברור. כולל אחוזי משרה, והנחיות.

שוש – הנושא של האיחוד לקח את תשומת הלב שלנו לדברים אחרים, אבל אין ספק שאנחנו צריכים להכנס לנושא החשוב הזה של תכלול ועבודה מערכתית.


לאה – הפריבילגיה שלנו בשולחן הזה, היא לחשוב חשיבה מקצועית איך אנחנו רוצים לראות את עצמנו. השולחן הזה הוא הזדמנות לכך.

בת חן – בישיבת צוות חשבנו איך להתחיל את התהליך. חשבנו לבנות יום, שבו נמפה סגנונות עבודה, על מנת להציף את ההבדלים. בדרך כזו נבין את מהות המשימה שעומדת לפנינו בהקשר זה. בדרך זו נבין את ההבדלים גם בהקשר של סגנונות אישיים, גם בהקשר של מקומות ישוב. משם ננסה לחשוב מה חסר ואיך אנחנו בונים את הדבר האופטימלי.


מה קורה בהיבט של ההדרכה במחלקה?

בעיקר עובדים ותיקים מדריכים את הצעירים. אין הדרכה קנויה.


אני חושבת שאני מסוגלת לעשות גם עבודה פרטנית וגם עבודה מערכתית-קהילתית, אבל יש פה עומס בלתי רגיל כבר עכשיו. האם אפשר לצפות ממני שהעבודה המערכתית תתחיל בעשר בלילה?

שוש - הצפיה היא שהעובדים המשפחתיים לא יקיימו טיפולים משפחתיים בישובים.

אסנת - ישנם קשישים שאם העובד הסוציאלי לא מגיע הם מטלפנים עד שהוא מגיע. חייבים לטפל בזה. לכן, צריך לתקשר עם האוכלוסיה עצמה מה אנחנו עושים ומה הולך להשתנות כאן.


דליה ש. – מעבודה שלי עם 'עלם', אני אומרת שדוקא מיפוי הצרכים יכול להביא אותנו לפתרונות אחרים, למשל באמצעות שותפויות. אני למשל מוקדשת מטעם השירות ליצירת השותפות עם 'עלם', ודרך זה אני מביאה מענה משלים, כולל משאבים.


נחמה – הקטע של מערכתי מול טיפולי, הוא סוגיה אחת, מתוך מה שעלה בצוות. עלו גם שאלות קטנות שעלו בקבוצה שאסור לשכוח אותן. גם אלו שאלות שמגדירות את התפקיד, ויש לגביהן בלבול, והן חשובות.

צביה – בהמשך לדברים של נחמה, הסוגיות המדוברות כאן, קשורות מאד להדרכה ולבקרה. כדאי שיהיה צוות הדרכה ובקרה מתואם, שיוביל את המחלקה באופן מתואם.


אם הצפיה היא שאנחנו נעשה מיפוי של צרכים, כדאי שתהיה החלטה לגבי בדיקה תקופתית של תופעות ו"מצב הישוב" על מנת שנחליט מה עושים ואילו מענים נכון לתת לאותו ישוב.


עדן –

  • אני שם לב לשאלות שעולות כאן, בעיקר אל שוש - האם את באמת מאמינה בזה ותדחפי את זה? האם את באמת מבינה ותפרגני לזה שנעשה פחות עבודה פרטנית כדי לפנות משאב? האם לא נצטרך לקום באמצע הלילה כדי לעשות את הדברים האלה? האם תספקי לנו הדרכה מתאימה?
  • כדאי לתקשר את התהליך ולדבר במפורש על שאלות שעולת – בין שוש לעובדות ובין המחלקה לאוכלוסיה ולישובים.


הכוונה לעשות את היום המרוכז בנושא זה באחד מימי חמשי הקרובים. אתי, בת חן, גליה ואופיר – ירכזו את בנית היום הזה.

גלית – איך זה יעבוד עם הצוות הזה (האסטרטגי)? האם מאיה יכולה להצטרף? מאיה - כן, בהנתן שיהיה לי זמן לכך.


המפקחות - אתן בכלל רוצות שתמשיך להיות מעורבות שלנו המפקחות?

עובדות המחלקה - בהחלט כן. בלעדיכן אנחנו לא היינו מגיעות לכאן בשלב כה מוקדם.

דברי סיכום של לאה –

  • אני מתרשמת שלעובדות יש הרגשה שיוצאים ממקום בטוח ונכון, מבחינת החשיבות של הנושא והנגיעה שלו לחיים שלהן
  • השותפות שלנו איתן היא משהו חשוב ונכון
  • מאיה מייצגת אותנו נאמנה, אבל אם תרצו – אנחנו נשמח לעזור
  • כבר מהישיבה היום אפשר לקחת הרבה חומרים

עדן, מה אתה אומר?

עדן - זה כיף לחוות שקבוצות רוצות להפגש אחת עם השניה לאחר שיצרו ערך למפגש במשותף ולשני הצדדים, ולא נאלצות להפגש כי אלה הנהלים המחייבים את שתיהן.


חלק ב' - תיעוד התכנית האסטרטגית

בחלק השני יצאנו ותיעדנו את תוך מסמך התכנית האסטרגית.

שלושה תיעודים נשלחו בזמן אמת.


קצת לקחים מתוך התיעוד:

  • עמליה - אני הרגשתי שאני חושבת על הדברים, אבל גם הרגשתי שחלק מהדברים בנאלים.
  • אסנת - למרות שעשיתי דברים, השוטף מרחיק אותנו, וקריאה מחודשת של הפרוטוקולים מאד מכניס אותי חזרה לעניינים.
  • גלית - אולי זה חלק מהבעיות שלנו, שאנחנו עובדים קשה, אבל כאילו נראה שלא עשינו כלום כי לא כתוב כלום.
  • מאיה - יש הרבה פעמים חרדה גדולה מלרשום, כי אז אתה שקוף ופתוח לתגובות וביקורת. יכולים לצטט אותי וכד'.

סיכמנו שאת כל התיעודים נעביר לעדן עד ה- 11 למרץ.


להלן מסמך התכנית האסטרטגית מעודכן ל- 26 פברואר.