מפגש שהתקיים ב-17.3.07

מתוך המקהל - קבוצת למידה בנושא מודיעין מערכתי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משמעותה של התנסות מודיעינית – 17.3.07

כללי

• טענה - התנסות אינה תרגיל, אלא בסיס משמעותי בתוצרים של שיח מערכתי.

• טענה ביחס ליצירות – עשייה ולמידה: אקטואליה מודיעינית (מסמכי עדכון), יצירת מערכת מושגים רלוונטית לשיח המערכתי (מחקרים מערכתיים), אתגור תפישתי של שיח המודיעין המערכתי ("והים אם..", התנסות מודיעינית מחקרית), יש גם אתגור תפישתי לשיח המערכתי (לא המודיעינית).

• הצעה של יניב – מסמכים שהם בתוך הפרדיגמה (אקטואליה מודיעינית), מסמכים שמפתחים את הפרדיגמה (מחקרים מערכתיים) ומסמכים שמאתגרים את הפרדיגמה הנוכחית (והיא אם, התנסויות).

• מסמכי אקטואליה באים לתאר את המציאות בכלים הפרדיגמאטיים שפיתחתי עוד לפניהם.

• צריך לקחת בחשבון שמדובר בחלוקה אנליטית – אידאית ובפועל ההתנהלות היא יותר מטושטשת.


אתגור

• אתגור מתי אנחנו מגלים אם המערכת התפיסתית שלנו מתאימה או לא בדרך כלל כאשר זה מתרסק, כמו שאומר קון המשבר מתגלה רק בדיעבד.

• יש לנו פרדיגמה שפותחה באופן מערכתי – אינטילגנטי, הגעתי לדרך שאני מבטא את היריב, הדרך לגלות האם השיח רלוונטי עשויה להיות המציאות שתתפוצץ או לא תתפוצץ לנגד עינינו, דרך אחרת שמוצעת במפגש הזה הינה "התנסות". הרעיון של ההתנסות הינה ליצור סיפור אשר יכול לאתגר אותי

• האם אני יכול לאתגר את הפרדיגמה הנוכחית שלי באופן שיוצרת לכאורה הלם מערכתי ?

• המטפורה של הפרדיגמה לא ניתן לברוח ממנה, פרדיגמה שמשתנה אפשר לגלות רק בדיעבד, אבל ההתנסות היא דרך להציע מערכת מושגים מערכתית חלופית. אתה יוצר סיפור שבו אתה יודע שמערכת המושגים שלך מתרסקת.

• אני בוחר את הסיפור שאני מספר לפי הדרך שתרסק לי את הפרדיגמה.

• דרך אחת היא "והיה אם...", יש הבדל גדול בין והיה אם לבין האיפכא מסתברא.

• לא מספיק לומר "חמאס עלתה לשלטון" (כדוגמא), אלא צריך לפתח את המושגים לעתיד אפשרי כזה.

• למה דנים באתגורים מסויימים ולא בגרעין איראני בתו ג'נין או כדורים פורחים מסוריה ? ההתייחסות גם לדברים הללו היא מתוך מערכת המושגים הנוכחית. – נושא משמעותי שמחייב פיתוח וליבון – מחייב כתיבה משותפת.

• אני לא מנסה להיות מגון מהפתעה בכל דבר.

• מראש הדיון על אתגור הוא דיון על סוג של עתיד אפשרי.

• שאלה לבירור – האם חייב לקרות משהו כדי לאתגר את הפרדיגמה הנוכחית או שאפשר לבחון אותה גם לא שיתרחש משהו בפועל.

• דרך אחרת לאתגר את הסיפור – באמצעות התנסות. לספר סיפור עתידי שמצד אחד הוא לא תלוש מצד שני הוא גם ממש לא סיפור שמישהו אומר טוב אמרנו שזה יכול לקרות, הרעיון של התנסות הוא לרסק את המערכת הנוכחית, אם אתה אומר בסוף "לא השתנה", ההתנסות לא סיפקה את תפקידה.

• ההתנסות מאפשרת לפתח את השיח המערכתי באופן מרוכז.

• טענה של יניב – גם והיא אם וגם התנסות מבוססים על היפוטזות, אולי אפשר לאתגר את הדברים גם בלי ליצור מציאות חדשה, אלא בבחינה מחודשת של המצב הנוכחי.

• הדיבור על סיפור עתידי מאפשר לחזור בסופו גם למערכת המושגים הנוכחית.

• טענה של יוסי – מפגש חדש (לדוגמר החלפת אלוף וקמ"ן) – עשויה ליצור מערכת מושגים חלופית מהותית.

• טענה של מיכאל – ההסדל בין בולט 2 ל-3 במצגת הינו בין בחינה מצמדת לבין יצירה בהווה של דברים שלא קרו על מנת לאתגר את המערכת המושגים הנוכחית.

• קניש – כמו שאני הבנתי את ההערה של יוסי היא לא נופלת באף אחד מהבולטים.

• גור – דרך אחרת להתבונן על הדברים: בולט שמדבר על המערכה הנוכחית ובולט שמדבר על מערכות עתידיות.

• יניב – מערכת שיח נוכחית ומערכת מושגים לשיח מערכתי עתידי.

• יניב – בהגדרה אתה מחליט שמא שמוציא אותנו מההקשר זה מחשבות / מערכות עתידיות.

• יש בחינה של ההקשר הנוכחי ויש בחינה של הקשרים היפותטיים, מציאות מדומיינת כדי לחזור בסופו של דבר למציאות הנוכחית.

• מה משנה את ההקשר ? אני משנה את ההקשר דרך האחר או דרך זה שאני משתנה (לדוגמא: המפגש הינו מסוג שונה כי השתנתה הקבוצה).

• חלק בסיסי בהתנסות הינו לקיים דיון על מערכת המושגים הישראלית – צה"לית כבסיס לדיון.

• צריך לברר האם יש שוני מהותי בין התנסות אסטרטגית לבין התנסות מעָרָכַתית.

• דגשים בהבניית דיון מערכתי: - בירור המערכת המושגית לדיון ביריב. - חומרים שיוצרים משבר - גבולות הדיון – נושא משמעותי המחייב הרחבה - בירור מחודש של המערכת האופרטיבית היריבה והגיונותיה. - המשגת ההגיון האופרטיבי הישראלי. - שרטוט הפערים בין המסגרת המודיעינית שבבסיס ההגיון האופרטיבי לתובנות המודיעיניות החדשות. -


מחשבות שלי • מה בין תא חשיבה במלחמה לבין כל הדיון הזה.


חזרה לדף המודיעין המערכתי - הלכה למעשה