פריט ידע ממסדים בטחוניים-אסטרטגים

פריט ידע ממסדים בטחוניים-אסטרטגים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זה לא שממסדים בטחוניים-מודיעיניים מדינתיים "לא נמצאים שם". יש הרבה פעילות. אולי פשוט צריך לרוץ יותר מהר.

אולי עושים דברים רבים, אבל דרך הפרספקטיבה המסורתית של הארגונים המסורתיים. גם האמירה של "נפתור את הבעיה הטכנית הזו והזו" היא סוג של שימוש במושגים ישנים לבעיה חדשה ולגמרי אחרת. מושג הבידול הוא במהותו משהו של העולם הישן.

האם היעדים שלנו חיים ב- "עולם הסייבר"? זוהי שאלה רלוונטית לברר לפני שאנחנו מחליטים מה הקצב שאנחנו מתקדמים בו ואמורים להתקדם בו.

בשנות ה- 60 בביירות, בתי הקפה היה "עולם היעדים שלנו". האם הסייבר הוא "עולם היעדים שלנו"? האם היעדים שלנו בודקים קודם כל מי אתה, מאיפה אתה גולש וכד' ואח"כ מחליטים אולי לצ'טט איתך, או שזה יותר "חופשי".

העניין הוא שאתה צריך להיות שם, כדי לתת לעצמך את התשובות לשאלה הזו.

בעיני זה סוג של פרדוכס נועל, משום שרבים מאיתנו שואלים "האם זה כך שם" כתנאי להיות שם, אבל כדי לתת את התשובה לאותו תנאי, אנחנו צריכים "להיות שם".

אנחנו כל הזמן מדברים על פעולה במדיום הזה, אבל מחמיצים את יצירת הידע כמרכיב חשוב ומוחמץ.

בהקשר זה, הסרטון של מיכאל כאילו מחדד את היעד של "תפיסת האיש הרע", במובן שזהו כלי בדרך לקצה מסוים, במובן של אפקט פיסי וסופי. אפשר להרחיב את התפיסה הזו לכוונים של השפעה, בפוטנציאל רחב מאד.

זה קשור מאד לעניין של מי טוב ומי רע. גלן ג'נבי היה עד שלב מסוים הרע, אבל בסוף הוא נהיה הטוב. זה לא כמו פוליגרף שאתה עושה מראש, להחליט אם הוא "טוב" או "רע", אלא יש תהליך שבהקשר המתפתח שלו יש גם התפתחות. האופן שבו אנחנו מבינים את המושג סיכון - הוא משתנה.

אני חושב שלא גילינו את אמריקה. כשאתה נמצא באמצעו של גילוי עולם חדש, אינך יודע מה נכון, מה טוב ומה רע. לכן אנחנו חווים את השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו עכשיו.

זה עולם חדש שגם משתנה יותר מהר, וגם שובר את הגבולות הקונספטואלים שמגדירים אותנו במובן העמוק והמסורתי ביותר.


מה שחשוב לנו להבין - זה שהעולם שלנו השתנה.

במקרה שלנו, כמו במגמות חדשות אחרות באמ"ן, מה שנעשה הוא מה שיהיה, והוא מה שאפשר יהיה ללמוד ממנו. אך בניגוד לאותן מגמות אחרות, בפיתוח הידע לגבי המודיעין והסייבר עוסקים כחות דלים ביותר.

מדוע זה קורה באזורים ארגוניים מסויימים ולא באיזורים אחרים.

  • תרבות - של למידה
  • אתוס - מי אנחנו ומה אנחנו.. "אנחנו לא קשורים לעניין הזה"
  • כי ארגונים משתנים לאט. אנחנו צריכים לצפות שארגונים כאלה ערים לסביבתם.

הבעיה שכן רלוונטית לסוגית הלמידה של עולם חדש, אינה נוגעת לחשיפה של ארגונים לאותם עולמות, אלא לקללת ההצלחה. מי שמקיים למידה הוא אותו גורם שאיננו רלוונטי. אולי השב"כ נדרש לחפש משהו אחר כי הוא הרגיש שהוא איננו רלוונטי.


יש כנראה הבדל בין להבין תבונית שמשהו השתנה, לבין פעולה שנובעת מתוך כך. מהיכן נובע ההבדל הזה, ואיך מתגברים עליו?

אולי נכון יותר לשייך את הקצב של הלמידה, לאו דוקא למוגבלות ארגונית, אלא לתופעות שקורות בסביבה.


לדף הראשון של חטיבת המרחוב הקיברנטי