כניסה למסמך המלא

מתוך המקהל - קבוצת למידה בנושא מודיעין מערכתי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שאלות

השתנות? האם השתנתה הפרדיגמה? יש מאבק בין פרדיגמה "קלאסית" ו"פוסט מודרנית"?

האם התפיסה תהיה "מחייבת" תצביע על איך נכון / צריך או שמדובר בלחלץ את האג'נדה הפנימית? רצון שזה יבטא את תפיסת התפקיד הרצויה ליועץ באמ"ן.

יש אג'נדה אישית של כל אחד בתפקיד שלו שמתחברת לאישיות שלו. יש מונולוג ודיאלוג ביחס לנושא. כדי לייצר שיח – נדרש משהו אחר.


האם יש הבדל בתפיסת תפקיד היועץ ב"שגרה" לעומת "חירום" ? האם נדרש ממנו בתקופות חירום "משהו אחר?" או שאין הבדל ומה שעושים בשגרה , ממשיכים לעשות בחירום ? האם ניתן להגדיר basic knowledge לייעוץ ארגוני? אם כן - בואו ננסה .

למה בעצם אנחנו זקוקים לתפיסת תפקיד כתובה?

מה מקומן של הגדרות בעולם שלנו? הרי לכל אחד יש תפיסה אישית שמנחה אותו והוא יפעל לאורה. יעוץ הוא מקצוע עמום והגדרות – אינן מתאימות לעולם המערכות המורכבות.

אי אפשר לחייב מישהו לאמץ תפיסה.

אז למה בכל זאת אנחנו רוצים להציע תפיסה?

כי תהליך ההמשגה מחייב אותנו לנסח אמירות ביחס לשאלות יסוד שמעסיקות או צריכות להעסיק אותנו. במיוחד במקצוע שמזמין את הלקוחות שלו למסעות של אינטרוספקציה וביקורת עצמית.


לעתים אתה צריך להיות "מחוץ לעצמך" כדי לברר מי אתה (כמו להאזין להקלטה של עצמך כדי להכיר את גוון הקול שלך מאספקטים שאינך מודע להם).

ההסתכלות מבחוץ מאפשרת לראות גם את המשותף.

סנג'י בספרו "הארגון הלומד" שאל אסטרונאוטים מה הדבר שהקסים אותם יותר מכל בחוויית השהייה בחלל. התשובה היתה שהמבט מחוץ ליקום על היקום, ההבנה ש"כוכב המולדת" שלך הוא רק חלק ממערכת גדולה הרבה יותר. ההכרה ש"מה שאנחנו רואים במבט אחד הוא מה שהיה ההיסטוריה של המין האנושי במשך דורות, ערש הציוויליזציה" ויותר מכך העובדה שמהמקום שבו אתה צופה אין גבולות, "כל העסק הוא ישות אחת". זווית הראיה הייחודית משנה את כל תפיסת ההזדהות והזהות שלך. מה שהעבודה שלנו רוצה להשיג זה מבט מתוך חלון החללית על המקצוע שלנו בהקשרו האמ"ני.

מבחינתו של סנג'י הריחוף בחלל, ללא גבולות, חשף אותו ליסודות החשיבה המערכתית.

התקופה הזו שבה אנחנו חיים מאופיינת בנזילות וטשטוש גבולות בין דיסיפלינות דבר שמחדד את הצורך לענות לעצמנו על השאלה מי אנחנו כפרטים וכאנשי מקצוע.

הכתיבה של התפיסה תוכל לייצר שפה משותפת כקהילה שאפשר יהיה להסתייע בה ולהתעצם דרכה. השייכות לקהילה המקצועית – בצד השייכות הארגונית חיונית לנו למילוי תפקידנו.

גם ברמה האישית התפיסה תוכל להוות סוג של מצפן ולסייע בהתמודדויות עם סוגיות שמייצרות בלבול או מבוכה. עם זאת יש גם תחושה של מתח בין הרצון לייצר תפיסה שנוגעת למהות התפקיד שלנו ללא תלות במקום ובזמן (מצפן) לבין הרצון לייצר משהו שמותאם לקונטקסט ולאתגרים האקטואליים שהמציאות מזמנת לנו. צריך יהיה לברר האם יש בתפקיד שלנו יסוד מהותי יציב ובלתי משתנה ומה הוא, לעומת מה הם המרכיבים שמתאימים לתקופה או להקשר וידרשו חשיבה מחדש ועדכון בעוד מספר שנים.


מה בין תפיסת תפקיד ובין זהות מקצועית?

מצד אחד תפיסת תפקיד היא מכנה משותף פונקציונאלי מעבר לאנשים שממלאים את התפקיד ומבטאת את הזהות המקצועית. מצד שני, בתפקיד היעוצי היועץ נדרש להביא את "עצמו" לתוך התפקיד ומהווה "כלי עבודה" ואובייקט עבור הנועץ. דהיינו תפיסת העצמי והאישיות של היועץ הם חלק בלתי נפרד מהפרקסיס שלו.

יעוץ ארגוני = פיתוח ארגוני = פסיכולוגיה ארגונית??? ומה זה ייעוץ אסטרטגי?